חג שמח

31.3.07
שלא תחסר לכם עוגה לפסח...

אם מרתון מתכונים לפסח שלנו לא הספיק לכם, ואם בפורום התוסס שלנו לא הצלחתם למצוא אף עוגה לפסח שמוצאת חן בעיניכם (סיכוי קלוש, אין מצב לצאת משם בלי שפע מתכונים), אז הנה, אוסף עוגות פסח שיחסל כל תירוץ.

הפשילו שרוולים, ולמלאכה:

אביזרים לעוגה


עוגת אילסרים לפסח
350 גרם אילסרים טבעיים (אגוזי הבונדוק העגולים)
1 שקית אבקת אפיה
6 חלמונים
2/3 כוס סוכר
6 חלבונים
1 מיכל שמנת מתוקה להקצפה
1 כף סוכר

מחממים תנור ל - 165 מעלות
במעבד מזון מרסקים את כל האילסרים למעט כמות של כף או שתיים שמשאירים לקישוט העוגה מרסקים את האילסרים דק, ומוסיפים את אבקת האפיה ומערבבים.
בקערת המיקסר מקציפים את חלמוני הביצים עם כל כמות הסוכר עד שמתקבלת תערובת בהירה ואוורירית
מוסיפים פנימה את האילסרים המרוסקים
בקערת מערבל נקיה ומקצף נקי (מה לעשות, יש קצת כלים לשטוף בעסק הזה) מקציפים את החלבונים לקצף נוקשה
מערבבים פנימה ידנית שליש מעיסת החלמונים והאילסרים, נזהרים לא לשבור את קצף החלבונים כשעיסת החלמונים נבלעה היטב בתוך קצף החלבונים, מוסיפים גם את שני השליש הנותרים ומערבבים היטב
אופים בתבנית קפיץ עגולה (מספר 22) משומנת ומקומחת
אופים בין שעה לשעה ורבע על חום נמוך, או עד שפני העוגה זהובים ומגעם קפיצי. מוציאים ומקררים לגמרי
מקציפים את השמנת המתוקה עם כף אחת של סוכר
חותכים את העוגה לשלוש שכבות לרוחב
מורחים את השכבה הראשונה בנדיבות בקצפת, מכסים בשכבה השניה ושוב מורחים קצפת
מכסים בשכבה האחרונה וגם אותה מצפים בקצפת
גורסים גס את האילסרים שהשארנו בצד ומקשטים את פני העוגה

הצעה: יש שאוהבים לקלות את האילסרים לפני הריסוק. קולים אותם במגש בתנור חם אבל לא יותר מדי. אפשר גם במחבת נקיה משמן, לקלות/לערבב במשך כמה דקות. זה נותן טעם מאד מיוחד לעוגה, אבל זה ממש לא הכרחי.

עוגות לפסח


עוגת תפוזים נהדרת לפסח
שני תפוזים בינוניים, מהסוג עם הקליפה הדקה
כוס וחצי שקדים טחונים
6 ביצים
1 כוס סוכר
שקית אבקת אפיה

מקרצפים את התפוזים היטב, שמים אותם בסיר ומכסים במים
מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים במשך שעתיים, בודקים מפעם לפעם שלא כל המים התאדו.
אחרי שעתיים, מניחים את התפוזים במסננת ונפטרים מכל עודפי הנוזלים
אחרי שהתפוזים מתקררים מעט, חוצים אותם לשניים ונפטרים מכל החרצנים
מניחים את התפוזים (כולל הקליפה) במעבד מזון ומרסקים למחית
מודדים כמות של כוס ורבע מחית
מקציפים את הביצים השלמות יחד עם הסוכר ואבקת האפיה עד לקבלת קצף תפוח ואוורירי
מוסיפים לקצף ידנית את השקדים הטחונים
מוסיפים גם את מחית התפוזים, גם כן ידנית, נזהרים לא לשבור את הקצף
מחממים תנור ל - 180 מעלות
משמנים ומקמחים בקצת קמח מצה את התבנית (עגולה, מספר 24)
אופים בערך שעה, או עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא יבש
משך הזמן הארוך חשוב מאד לאפיה יסודית של העוגה. עם פני העוגה משחימים
מהר, אפשר לכסות מלמעלה ברדיד אלומיניום ולהמשיך לאפות עד שעה, או קרוב לשעה אם זה עבר את מבחן הקיסם

עוגות לפסח


עוגת חומוס לפסח
עוגה קצת ביזארית הייתי אומרת... לא ניסיתי אותה, אבל היא מומלצת בעיתון קנדי מטורונטו. אולי שווה לנסות ובכך להעשיר את מתכוני הפסח שלנו בעוד עוגה לא שגרתית.

530 גרם גרגרי חומוס מקופסה, שטופים היטב ומסוננים
קליפה מגורדת דק מלימון אחד שלם
1 לימון שלם
מיץ מלימון אחד
4 ביצים בטמפרטורת החדר
1 כוס סוכר
חצי כפית אבקת אפיה
אבקת סוכר לקישוט

במעבד מזון מרסקים את החומוס יחד עם קליפת הלימון המגורדת ושתי כפות ממיץ הלימון
מעבדים עד לקבלת מחית חלקה
מוסיפים את הביצים אחת אחת, מוסיפים אבקת אפיה וסוכר וממשיכים לעבד עד שהתערובת אחידה
מחממים תנור ל - 180 מעלות
משמנים תבנית קפיצית מספר 24
מעבירים את העיסה לתבנית ואופים כ - 45 דקות או עד שסכין שננעצת במרכז העוגה יוצאת יבשה
מוציאים מהתנור, משחררים את הקפיץ מסביב לעוגה
מטפטפים מלמעלה את יתרת מיץ הלימון
בוזקים אבקת סוכר לקישוט

עוגות לפסח


עוגת אספרסו לפסח
200 גרם שוקולד חלב
280 גרם שוקולד מריר
250 גרם חמאה
1 כוס אספרסו (או קפה חזק מאד)
1 כוס סוכר חום
8 ביצים

בסיר מחממים את האספרסו, החמאה והסוכר עד שרותח
מסירים מהאש, מוסיפים את השוקולד שבור לקוביות ומערבבים עד שהכל נמס
אם יש צורך להחזיר לחימום על האש לדקה או שתיים כדי שהשוקולד יימס - עושים זאת
שוברים פנימה את הביצים אחת אחת וטורפים במטרפה
כשהתערובת חלקה ואחידה - שופכים לתבנית קפיצית בגודל 24 ס"מ משומנת ומקומחת עם קצת קמח מצה
מניחים את התבנית עם העוגה בתוך המגש הגדול של התנור, וממלאים את המגש במים עד חצי מהגובה שלו
מחממים תנור ל - 180 מעלות, ואופים את העוגה במשך שעה אחת
כעבור שעה מוציאים את העוגה מהמגש עם המים, משחררים אותה מתבנית הקפיץ והופכים על צלחת הגשה גדולה
מצננים היטב לפני שפורסים ומגישים

עוגות לפסח


עוגת אגוזים לפסח
4 ביצים גדולות
1 כוס + 1 כף סוכר
2 כפיות קליפת לימון מגורדת
320 גרם אגוזי מלך טחונים דק
אבקת סוכר וקקאו לקישוט

מחממים תנור ל - 180 מעלות
משמנים תבנית קפיצית מספר 22, אפשר לקמח עם קצת קמח מצה
מפרידים את הביצים
מקציפים את החלבונים לקצף נוקשה
מקציפים את החלמונים עם הסוכר עד שמתקבלת תערובת בהירה ואוורירית, בערך 4 דקות. מוסיפים אליה את קליפת הלימון המגורדת
מוסיפים רבע מקצף החלבונים לתערובת החלמונים ומערבבים ידנית
מוסיפים את האגוזים הטחונים ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה
מוסיפים את יתרת החלבונים בעדינות ובזהירות לא לשבור את הקצף
מעבירים את העיסה לתבנית המשומנת, ואופים בערך שעה או עד שקיסם שננעץ במרכז העוגה יוצא יבש
מקריים את העוגה לגמרי לפני שפותחים את טבעת הקפיץ
מערבבים אבקת סוכר עם קקאו ומנפים מלמעלה על העוגה לקישוט

עוגות לפסח


עוגת גזר לפסח
העוגה הזאת עושה שימוש בכמות מטורפת של ביצים!!
אבל התוצאה המתקבלת היא עוגה ענקית שיכולה להתאים כשצריך לארח הרבה אנשים

2 כוסות גזר מגורר דק
12 ביצים גדולות
חצי כפית קינמון
חצי כפית אגוז מוסקט
2 כוסות סוכר
3/4 כוס שקדים טחונים

מפרידים את הביצים לחלבונים וחלמונים
סוחטים את הגזר המגורר כדי לנקז כמה שאפשר נוזלים מיותרים
מקציפים את החלמונים עם חצי מכמות הסור
מוסיפים לחלמונים את הגזר, את השקדים הטחונים ואת התבלינים.
מקציפים את החלבונים עם המחצית השניה של הסוכר לקצף ממש נוקשה.
מבליעים את הקצף בתוך עיסת החלמונים עד שהתערובת אחידה - חשוב מאד לא לערבב יותר מדי
מעבירים את העיסה לתבנית מלבנית גדולה ששומנה וקומחה במעט קמח מצה
מחממים את התנור לחום של 140, כן זו לא טעות - אופים זמן ארוך בחום נמוך
זמן האפיה - כשעה וחצי, לבדוק שקיסם יוצר יבש לפני שמוציאים מהתנור
מקררים היטב לפני שחותכים למנוץ ומגישים

עוגות לפסח


ולקינוח, עוגיות ט-ע-י-מ-ו-ת- לא רק לפסח אלא לכל השנה.

עוגיות חמאת בוטנים לפסח
1 כוס חמאת בוטנים לא ממותקת
1 כוס סוכר לבן
1 ביצה
חצי כפית סודה לשתיה
1 כפית תמצית וניל טובה

מערבבים הכל יחד
יוצרים בידיים או בעזרת כפית כדורים בגודל הרצוי (אמורים להתקבל כ - 24 כדורים בינוניים) מסדרים את הכדורים בתבנית מרופדת בנייר אפיה, ומשטחים קצת בעזרת מזלג שגם עושה דוגמת פסים מלמעלה
מחממים תנור ל - 180 מעלות ואופים בערך 15 דקות.
העוגיות מוכנות כשיש להן צבע חום בהיר והן קצת מבריקות במרכז.
נותנים להן להתקרר מעט לפני שמעבירים לקופסה אטומה.
אם רוצים להגיש עוגיות מגונדרות, אפשר לבזוק מלמעלה קצת אבקת סוכר כשהעוגיה עדיין חמימה.

נכתב על ידי: חמדה





30.3.07
סיפור השבוע

משפחה שכזאת

בעל חנות אחת בעיר אספאהאן שבאירן, פנה למושל וביקש ממנו לפטור אותו מן המסים הכבדים שזה עתה הטיל על סוחרי העיר.
'אדוני המושל, החנות שלי לא מצליחה במיוחד' אמר לו, 'ויש לי משפחה גדולה לפרנס!'

'זה לא ענייני' הרעים עליו המושל בקולו. 'אתה חייב לשלם, או לעזוב את העיר.'

'לעזוב את העיר?! לאן כבר אני יכול ללכת?' שאל בעל החנות

'מצדי, לך לשיראז, או לקאשאן. אלו ערים משגשגות מאד.' ענה לו המושל

'זה נכון, אלו באמת ערים משגשגות' אמר בעל החנות, 'אבל אדוני המושל, בשיראז הרי מושל אחיינך, והוא החיל עליה את אותם חוקים כמוך. וקאשאן, גם היא נשלטת על ידי בן דודך, גם הוא הטיל את אותם מסים כבדים על נתיניו.'

'אם כך, יש לך בעיה' אמר לו המושל בקוצר רוח, 'לך למלך ותתלונן אצלו'

'אבל ראש הממשלה והאחראי על הארמון הוא אחיך, אדוני המושל. הוא בטח לא ייענה לבקשתי לבוא בפני המלך.' אמר בעל החנות.

'אז מה אגיד לך, לך לכל הרוחות' רעם עליו המושל שאיבד את סבלנותו. 'לך מכאן ישר לגיהנום!'

'אה, כן, לגיהנום.' אמר בעל החנות. 'סלח לי אדוני המושל, אביך המכובד מת לא מזמן, לא כן?'

המושל, שחוש ההומור שלו לא אבד לו בשנות השררה, חייך לעצמו. הוא הבין בדיוק מה יהיה המשפט הבא אם לא יעצור את בעל החנות מלהמשיך בדיבורו. הוא פטר אותו מתשלום המסים, ושילח אותו לדרכו, העיקר שלא יצטרך לקבל תזכורת לעובדה שגם בגיהינום יש למשפחה שלו סניף...

נכון שהמצב הזה די רחוק מהמציאות שלנו בארץ, אבל לא יודעת למה המוח שלי ישר עשה אסוציאציה לדברים שקראנו ושמענו עליהם לאחרונה בחדשות. מסתבר שאת הנפוטיזם לא אנחנו המצאנו...:-]
נכתב על ידי: חמדה

29.3.07
BOCHOX - שוקולד להעלמת קמטים

אתם קוראים את הכותרת וחושבים שירדתי קצת מהפסים? שתאוות השוקולד בלבלה קצת את דעתי, והתחלתי לעשות רציונליזציה למה זה טוב לי לאכול שוקולד שימחק לי את הקמטים?
אז זהו, שלא. בחיי שלא. מה שאני הולכת לספר לכם הוא לגמרי אמיתי, ומשגע את אמריקע.

מסתבר שיש חברות שמהנדסי הייצור שלהם יושבים ומפעילים את מוחם הקודח שעות נוספות בחיפוש דרכים איך לרוקן לנו את הארנק. ההמצאה האחרונה שלהם היא העלמת הקמטים באמצעות אכילת שוקולד.

על תכונותיו החיוביות של השוקולד אנחנו כבר יודעים מזמן.
מה לא נאמר עליו?
שהוא מכיל נוגדי חימצון,
עשיר במינרלים,
מעלה את מצב הרוח,
משפר יכולת חשיבתית בעיקר לפני בחינות ועוד ועוד.
עכשיו תוסיפו לרשימה גם העלמת קמטים.

חברת Bloomsberry Inc האמריקאית החליטה לארוז את כל התכונות הטובות האלו של השוקולד בחפיסת קרטון אחת, שלצורך הגימיק עוצבה בדיוק כמו אריזת תרופות סטנדרטית. לתרופות הרי אנחנו מאמינים, נכון? הן עושות את העבודה בדרך כלל.

BOCHOX

אז החברה הזאת רוצה שנאמין שהשוקולד שלה עושה את העבודה, בדיוק כמו תרופה. היא גם נתנה לו שם מיוחד: בוצ'וקס. זה מזכיר למישהו את הבוטוקס, החומר המפורסם שמשתשמשים בו בתעשיית הקוסמטיקה לעיבוי קמטים בעור והחלקתם? זה לא במקרה. בטח סיסמת המכירות שלהם היא: תאכלי בוצ'וקס, לא תצטרכי בוטוקס!

בכל אופן, עדויות של מי שטעם מספרות שהשוקולד המריר הזה הוא ממש טעים!
על האריזה כתובות הוראות השימוש בכיתוב יבש ורציני ממש כמו על אריזת תרופות אמיתית - אבל הנימה מבודחת:
* להרחיק מהישג ידם של שוקוהוליק'ס
* להקלה מיידית של קמטים בעור
* לשבור את כמות הקוביות הרצויה לכם, ולאכול
(שכחו את האזהרות מתופעות לוואי ?)

האמת, בינינו, מה יש להפסיד?
נאכל את השוקולד, ואם הוא יספק את הסחורה, יימחקו לנו הקמטים. הללויה.
ואם הוא לא - אז לפחות נהנינו מהקלוריות הטעימות.

ואני לא אסיים מבלי לספר לכם על חידוש נוסף בתחום הזה: גם לקוקה קולה יש גימיק חדש לעור הפנים שלנו.

היא חברה ליצרנית הקוסמטיקה 'לוריאל', וביחד הן הוציאו לשוק משקה אנרגיה שמשולבות בו הטכניקות הכי מתקדמות של שתי החברות. האחת תרמה את המשקה על כל סודותיו וטעמיו המיוחדים, והשניה תרמה את כל הידע שלה בטיפוח עור הפנים ובהעלמת קמטים. כל זה נארז בבקבוק אחד שאנחנו אמורות לשתות, וראה איזה פלא - נקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב - ובלי קמטים על הפנים.

כשזה סוף סוף יגיע לארץ, ותאכלו את שוקולד הקסמים, ותקנחו במשקה הפלאים - ותהיו בין לילה צעירים וחלקים ויפים, אל תשכחו איפה קראתם על זה לראשונה!
נכתב על ידי: חמדה



27.3.07
זמן הטיט - מתכונים לחרוסת

התכוונתם לקנות השנה צנצנת של חרוסת מוכנה בסופרמרקט?
לא כדאי.
חרוסת ביתית מוכנה היא כל כך הרבה יותר טעימה. יש לכם מידע ובטחון מלא לגבי המרכיבים שלה, אתם יכולים לשחק עם הטעם עד שיערב לחככם, ובכלל - רק מי שערבב את התערובת הסמיכה הזאת במו ידיו, יכול להתחבר לסצינת ערבוב המלט והטיט של אבותינו במצרים...
אז הנה, גם הנאה צרופה לחיך וגם ערך מוסף מסורתי.

אספתי כאן מספר מתכוני חרוסת מעדות שונות ומחלקי עולם שונים, וזאת בנוסף לשלל מתכונים לחרוסת שיש לנו כבר במרתון מתכונים לפסח של האתר.

חרוסת בנוסח אשכנז
6 תפוחי עץ קלופים, קצוצים גם
2/3 כוס שקדים שבורים
3 כפות סוכר
חצי כפית קינמון
קליפה מגורדת מלימון אחד
4 כפות יין אדום מתוק (כמו יין קידוש)
מערבבים הכל יחד במיכל של בלנדר (או בקערה עם בלנדר-מוט) ומעבדים למרקם הרצוי לכם אפשר להשאיר קצת גושי, או למעוך למחית לגמרי חלקה
אם צריך עוד טיפת נוזלים - להוסיף יין
הכמות המתקבלת - 3 כוסות
לשמור בקירור

חרוסת מצרית
חצי ק"ג צימוקים
רבע קילו תמרים, לגלען אותם
2 כוסות מים
רבע כוס סוכר
רבע כוס אגוזים שבורים
שמים את הצימוקים והתמרים בקערה, ושופכים עליהם את המים
משהים למשך שעה
מוסיפים את הסוכר, מעבירים לבלנדר או למעבד מזון או שעובדים עם בלנדר-מוט
מרסקים הכל למחית גסה
מעבירים לסיר או למחבת עם תחתית כבדה, מבשלים על אש בינונית בערך 20 דקות, או עד שרוב המים מתאדים
מקררים, ואז מוסיפים את שברי האגוזים
בכמות במתקבלת - כ-4 כוסות

חרוסת אמריקאית
250 גרם אגוזי מלך
100 גרם משמשים מיובשים
100 גרם שזיפים שחורים מיובשים, מגולענים
100 גרם תמרים מגולענים
3 תפוחי עץ קלופים וחתוכים לרבעים
חצי כוס יין מתוק
שתי כפות ברנדי
חצי כפית קינמון
קורט ציפורן טחונה
קורט אגוז מוסקט טחון
תפוז אחד גדול, עם הקליפה, חתוך לרבעים
כף אחת מיץ לימון סחוט טרי
שתי כפות קמח מצה (אולי קצת פחות או קצת יותר, לפי הצורך)
מכניסים את האגוזים, התמרים, המשמשים והשזיפים, התפוז והתפוחים לקערת מעבד מזון ומעבדים למרקם גס
מוסיפים יין וברנדי, קינמון, ציפורן, אגוז מוסקט ומיץ לימון
אם העיסה דלילה מדי, מוסיפים קצת קמח מצה ומערבבים עד שמתקבל המרקם הרצוי לכם.
הכמות המתקבלת כ - 6 כוסות
שומרים בקירור.

חרוסת פרסית
25 תמרים מגולענים וקצוצים לקוביות
חצי כוס פיסטוק חלב לא קלוי
חצי כוס שקדים
חצי כוס צימוקים צהובים
כוס וחצי קוביות קטנות של תפוחי עץ
גרגרים מרימון אחד (אם תצליחו להשיג)
1 תפוז קלוף וקצוץ לקוביות
1 בננה פרוסה לטבעות
חצי כוס יין מתוק (אם צריך מרקם יותר דליל, אפשר להוסיף עוד חצי כוס)
רבע כוס חומץ תפוחים
חצי כפית פלפל צ'ילי חריף (מקפיץ את כל הטעמים!)
כפית ציפורן טחונה
כפית הל טחון
כפית קינמון
כפית פלפל שחור
מערבבים את כל הפירות והאגוזים/שקדים
מוסיפים יין וחומץ תפוחים ומערבבים עד שנוצר מרקם משחתי
מוסיפים את התבלינים ומערבבים, טועמים ומתקנים תיבול אם צריך
הכמות המתקבלת כ - 5 כוסות

חרוסת מסורינאם
200 גרם קוקוס טחון
200 גרם אגוזי מלך קצוצים או 200 גרם שקדים טחונים
1 כף קינמון
רבע כוס סוכר
200 גרם צימוקים צהובים
200 גרם תפוחים מיובשים
200 גרם שזיפים מיובשים
200 משמשים מיובשים
200 גרם אגסים מיובשים
100 גרם ריבת דובדבנים
יין מתוק
מערבבים הכל בסיר חוץ מהריבה והיין
מוסיפים מים עד כיסוי ומבשלים בבעבוע איטי על אש בינונית-נמוכה
להוסיף מפעם לפעם עוד טיפת מים כדי למנוע הדבקות בתחתית
מבשלים הכל יחד לפחות שעה וחצי
כשהתערובת אחידה, מוסיפים את הריבה
ומניחים בצד להתקרר
כשהחרוסת קרה, מוסיפים יין מתוק עד למרקם הרצוי לכם
הכמות המתקבלת כ - 5 כוסות

חרוסת ונציאנית
כוס וחצי מחית ערמונים
300 גרם תמרים מגולענים וקצוצים
300 גרם תאנים יבשות (דבלים) קצוצות
2 כפות זרעוני פרג
חצי כוס אגוזי מלך גרוסים גס
חצי כוס שברי שקדים
חצי כוס צנוברים
קליפה מגורדת מתפוז אחד
חצי כוס צימוקים צהובים
חצי כוס משמשים מיובשים, קצוצים
חצי כוס ברנדי
דבש, לפי הצורך, כדי לקשור ולחבר את המרכיבים
מערבבים הכל יחד, מוסיפים דבש בכמות שתחבר את העיסה ותעשה אותה אחידה
הכמות המתקבלת - כ - 4 כוסות

חרוסת תימנית
חצי ק"ג תמרים לחים
חצי ק"ג צימוקים
3/4 כוס שקדים טחונים
250 גרם אגוזי מלך
3 רימונים קלופים ומופרדים לגרעינים
כף אחת של תבלינים בחלקים שווים: קינמון, פלפל שחור, כמון, הל, ציפורן וזנגוויל טחון
מרסקים הכל במעבד מזון
מוסיפים את התבלינים
טועמים ומוסיפים תיבול לפי טעמכם
הכמות המתקבלת כ - 7 כוסות

חג שמח וטעים.

נכתב על ידי: חמדה

לדיון בפורום




25.3.07
מסטיק ריחני

לא, הכוונה איננה למסטיק שכאשר לועסים אותו, הוא עושה כזה מין פה ריחני. מה פתאום. על דבר כזה בנאלי הייתי טורחת לכתוב פוסט? נאאאאא.

אני כותבת כדי לספר לכם שאם ביקשתם מהדודה של השכנה להביא לכם בושם חדש מהדיוטי-פרי, אתם יכולים לשלוח לה ביטול. לא צריך טובות.
עכשיו אפשר ללעוס שתי ציפורים במכה אחת!
גם ללעוס מסטיק - וגם להריח כמו שושנה פורחת, למשל.

היפנים, כן שוב היפנים, המציאו מסטיק בטעמים/ריחות שונים, שאחרי שלועסים אותם הגוף מתחיל להפריש, דרך העור את הריח שנלעס... הפצת ריח הניחוח מתחילה בערך כשעה אחרי לעיסת המסטיק. הריח מופרש החוצה דרך כל נקבוביות העור, והחברה מבטיחה שזה כולל אפילו את כפות הרגליים.
בינתיים יש רק שלושה ריחות - שניים לנשים ואחד לגברים.

ריח וניל בעטיפה הצהובה (אין לי מושג למה יש ציור של לימון/תפוז על העטיפה)



ריח ורדים בעטיפה הורודה



ולגברים - ריח מיוחד של ורדים-מנטול, בעטיפה שחורה ומצ'ואית!


אפשר להזמין את המסטיקים און-ליין, אבל אני לא אגיד לכם איפה. אני לא אהיה שותפה להלעטת הגוף שלכם בכימיקלים האלה, אבל מי שבאמת מעוניין להזמין יכול להריץ חיפוש לפי השם שעל העטיפה.

ומי שלא מעוניין לקנות - יסתפק בלהסתלבט מהקוריוז, כמוני...

נכתב על ידי: חמדה

לדיון בפורום


23.3.07
סיפור השבוע

לשלם פי שלוש
אגדה הודית מספרת על גנב אחד שפרץ לחווה חקלאית, וגנב משם 200 בצלים. בטרם הספיק לברוח עם שללו, נתפס על ידי בעל החווה, והובא בפני שופט. השופט פסק את דינו וקנס אותו בתשלום של 10 מטבעות זהב.בצל
הגנב ערער על גובה הקנס (יקר לי שבע מאות שקל) והשופט נאות להציב בפניו שתי חלופות עונש נוספות לבחירה: האחת, לאכול את כל 200 הבצלים שגנב, והשניה - לחטוף 20 מלקות. הגנב בחר לאכול את הבצלים.

הוא התחיל לאכול אותם אחד אחד, אבל כאשר הגיע ל - 25 הדמעות מילאו את עיניו, וקיבתו כאילו הוצתה באש הגיהנום. מאחר ונשארו עוד 175 בצלים, ומאחר והיה ברור לו שלא יוכל לעמוד בזה – ביקש להמיר את העונש במלקות.

השופט נעתר, אבל כשצליפת השוט העשירית פלחה את גבו של הגנב – הוא התחנן שהעונש יופסק כי הוא לא מסוגל לשאת את זה עוד.
שוב נענתה תחינתו והמלקות הופסקו, אבל אז הוא נדרש לשלם את הקנס המקורי במלואו, 10 מטבעות זהב.

"אתה רואה," אמר לו השופט, "לו שילמת מלכתחילה את הקנס, היתה נחסכת לך אכילת הבצלים, ולא היית צריך לספוג את המכות. אבל אתה בחרת בדרך הקשה:
אז גם אכלת בצל,
גם חטפת מכות,
וגם שילמת את הכסף.
לא הבנת שכאשר אתה עושה רעה – מוטב לך לשלם עליה מהר ולחסל את העניין?

תורגם ועובד לעברית (ברשות) ע"י חמדה גלעד מתוך אתר לוחם האור של הסופר הברזילאי פאולו קואלו

לדיון בפורום


21.3.07
חזיה רב תכליתית

לא תאמינו מה עוד אפשר להמציא בעולם הזה!
חזיה אדומה


נגיד שיצאת בבוקר מהבית, ושכחת שאת צריכה לקנות שני כרעי עוף, צרור עשבי תיבול ושני דאיקון (סוג של צנון יפני, סתם בשביל הדוגמה) שאם לא כן - אין לך מצרכים להכין מהם ארוחת ערב טריה לך ולזוגי שלך.

מה את עושה במקרה כזה, אליבא דחכמי יפן?

באוטו, במגרש החניה של הסופרמרקט, את שולחת שתי ידיים לגב, פותחת את קרס החזיה שלך, משתחררת מכתפיה אחת, משתחררת מהשניה, ודרך השרוול את שולפת את סל הקניות ששכחת לקחת אתך!

et voila


חזייה הופכת לסל קניות

יש לך סל קניות למהדרין...

מספרים שביפן זה להיט ענק, גם אצל הנשים (יעילות, רב-תכליתיות, פתרון מהיר לבעיה), וגם אצל הגברים (התרשמות בלתי אמצעית מקווי המתאר של הגוף הנשי, ללא חציצה.)

בכל אופן, התרומה העיקרית שיש להמצאה הזאת, מלבד לגברים, היא לכדור הארץ.
פחות בעיות מיחזור של שקיות פלסטיק בלתי מתכלות.

יצרנית החזיה, טריומף אינטרנשיונל, המציאה את הפטנט דווקא ביפן, בעקבות דרישה גדולה בשוק היפני למציאת פתרונות 'ירוקים' לבעיות הבוערות של זיהום כדור הארץ על ידי מוצרי הפלסטיק.

תגידו, איפה עוד בעולם זה היה יכול להצליח כמו ביפן?
א - בגלל המודעות הגדולה שיש במדינה הזאת לבעיות המיחזור.

ב - בגלל חזה הדובדבנים הקטנים שיש לנשים היפניות (נראה אותם מנסים את זה על הצעירות הדדניות של אגן הים התיכון )

ג - בגלל המומחיות של היפנים באמנות הקיפול - האוריגמי...

ואני חשבתי שרק הראש היהודי ממציא לנו פטנטים.
מסתבר שלא
(או שבצוות הפיתוח של טריומף אינטרנשיונל יושבים גם כן צאצאי אברם-אבינו, אבל אלה של האשה החוקית...)


לדיון בפורום


20.3.07
אוהבים לפצח גרעינים שחורים?

בטח, מי לא.
בעיקר עם עיתוני סוף השבוע, ככה ביום שישי בשעות אחה"צ.
רגע לפני שתנומה נופלת עליכם, אתם מנערים קצת את הבגדים והכורסה משתיים שלוש קליפות טועות שנפלו עליהם, מעבירים לשון בין השיניים לבין השפה העליונה כדי לדחוף לחלל הפה שאריות של הגרעינים שגרסתם, אתם מפילים בדחיפה את העיתונים לרצפה וגולשים לתנוחה מאוזנת.
זהו. העונג הגדול של קבלת השבת בנמנום נעים.

גרעיני חמניה

אז זהו, שלא עוד.
עכשיו המציאו בשבילכם גרעינים שיטעינו אתכם באנרגיה - גרעיני חמניה ספוגים בקפאין.

חברה אמריקאית המציאה פטנט שבו, בתהליך קליית הגרעינים, מטעינים אותם בכמות מרוכזת של קפאין. עם הפיצוח נספג הקפאין ישירות בגוף ומתחיל לחולל בו את כל מה שקפאין בדרך כלל עושה לאנשים...

המוצר מומלץ למי שזקוק לשעות רבות של עירנות, לכאלה שעוסקים בספורט או במלאכות המחייבות מאמץ פיזי וכו'.

לו אני הייתי גרעיני עפולה - (יש חברה כזאת?) מיד הייתי רצה לקנות את הזכויות לייצור ושיווק בארץ. כי אנחנו עם של אוהבי גרעינים ושתייני קפה, אז מה רע להרוג שתי ציפורים במכה אחת?

לדיון בפורום


16.3.07
סיפור השבוע

סיר הסירים
בכפר רחוק אחד, עלה הנהר על גדותיו והציף בתים רבים בשיטפון שכמוהו לא נודע.
כעבור שלושה ימים, עם שוך הסערה, החלו המים לסגת והאדמה נגלתה שוב. תכולה של בתים רבים נמצאה מפוזרת על הקרקע, ואנשי הכפר התרוצצו הנה והנה מנסים להשיב לעצמם את שאריות רכושם. גם על פני הנהר עלו וצפו חפצים רבים, ואחרים שקעו אל קרקעיתו. סיר נחושתבאחד מעיקולי הנהר נמצאו זה במרחק קטן מזה שני סירים: סיר נחושת וסיר חימר.
פנה סיר הנחושת אל סיר החימר ואמר לו:
"ידידי, אתה עשוי מבוץ ומים. לא תחזיק מעמד הרבה זמן בטרם תתפורר. בוא הנה, קרב אלי, ואני אגן עליך מפני כל רע".
סיר חרס ענה לו סיר החימר:
"תודה רבה לך על דאגתך, אבל לא, תודה. אני לא מעז להתקרב אליך... אתה כל כך חזק וקשה, ואני כל כך עדין ושברירי. אני מפחד שאם במקרה, ממש בלי כוונה, נתנגש אחד בשני – אני אתרסק לרסיסים. אני מבקש ממך, אם באמת אכפת לך ממני, רק תעשה לי טובה ותשמור ממני מרחק..." ובאומרו כך, עשה סיר החימר מאמצים לשוט בעזרת ידיותיו ולהתרחק מסיר הנחושת.

ההקבלה לחיים שלנו ממש מתבקשת: כדאי לשמור את "ידידיך" בעלי העוצמה במרחק נכבד ממך, שמא חוזקם יעמוד לך לרועץ, ולו גם רק במקרה. כאילו, לא מדובשכם ולא מעוקצכם. אל תגנו עלי, אבל גם אל תהוו עלי איום. ידידות בין שווים מצליחה בדרך כלל יותר מאשר בין שונים.

(לא יודעת, אצלי בארונות המטבח כל הסירים חיים בשלום זה עם זה. זכוכית וחרס ונירוסטה ופלדה ופיירקס וחרסינה ואפילו פלסטיק.. היחידה שגורמת להם איזשהו נזק, לפעמים, זו אני...)

אגדה הודית - תורגמה ועובדה על ידי חמדה גלעד

לדיון בפורום


14.3.07
חיים קלים במטבח

אוכלים הרבה ביצים קשות אצלכם?
המכשיר הזה נולד בדיוק בשבילכם:

קולף ביצים


זוכרים כמה זה מעצבן לקלוף ביצה קשה שהקליפה שלה לא מסכימה להפרד, והיא נשברת בחתיכות קטנות, ולפעמים מושכת אתה חלק מגוף הביצה, ובמקום לקבל ביצה חלקלקה ויפה אנחנו מקבלים משהו עם הרים וגבעות וצהוב מבצבץ מבין קרעי הלבן?

אז זהו, לא עוד.

השיגו לכם (אין לי מושג איפה ואיך ) כזה מין פטנט, ואתם לגמרי מסודרים. אני בטוחה שתרצו להכין עוד ועוד ביצים קשות רק כדי להתענג על הקלילות והיופי שזה עובד...
שמים את הביצה בחלק העליון של המכשיר, ובלחיצת יד קצרה - המכשיר 'מטיל' מלמטה ביצה קלופה ונקיה.
לכם נותר רק לרוקן את המיכל מהקליפות.

ביצה קלופה בצ'יק

חהחהחה, אני רואה בעיני רוחי את הבתים בהם המכשיר הזה יפעל: ביצים לארוחת בוקר, סלט ביצים לארוחת צהריים, ביצים ממולאות לארוחת ערב, ואולי גם נישנושי ביצים בין לבין... שנתחיל לאסוף מתכוני ביצים קשות?

איפה קונים? אין לי מושג. חושבת שרק באמריקע.

נכתב על ידי: חמדה

לדיון בפורום


11.3.07
פירות אופנתיים

תגידו, הייתן הולכות עם עגילים כאלה?
לא להאמין מה המוח האנושי ימציא לנו עוד...
לוקחים פירות אמיתיים, ובתהליך ייבוש מיוחד שלוקח כמה שבועות מוציאים מהם את טיפת הלחלוחית האחרונה שלהם. כשהם יבשים לגמרי (למניעת רקבון) מצפים אותם בחומר דמוי לכה, ויאללה - לחנויות התכשיטים.

את יכולה להיות ביום אחת נערת התפוזינה,




למחרת - אם קמת חמוצה כמו לימון, כדאי שכולם ידעו את זה ויתפסו מרחק:



עגילי הקיווי יפים במיוחד:



והתות? רק שלמישהו לא יתחשק לתת ביס באוזן שלך:



טבעות הגזר נדדו גם הן ממרק הירקות לתנוכי האוזניים:





הבננה קצת חיוורת, לא?



והאננס נראה בכלל ביזארי לחלוטין:



הגברת שאחראית לעגילים האלה היא אנגליה מיורקשייר שחיה עכשיו בצפון ספרד.
אם תרצו להזמין אצלה זוג עגילים - כתבו אליה:
שמה Helen Soler
והמייל שלה: beautifrut@telefonica.net

לדיון בפורום


9.3.07
סיפור השבוע

תיזמון נכון
תלמיד סיני אחד ניגש אל מורו החכם ושאל אותו:
"הגד לי, מורי הנכבד, האם זה טוב לדבר ולדבר הרבה, בלי הפסקה? האם ככה אתה יכול להראות לאחרים את כל הידע שלך?"

ענה לו המורה: "הצפרדעים והקרפדות מקרקרות כל היום, ללא הפסקה, ואף אחד לא שם לב אליהן בכלל. נכון?
התרנגול לעומת זאת, קורא רק פעם אחת, בבוקר, קריאה קצרה – והוא מעיר את כולם.

זה לא חשוב כמה אתה מדבר, מה שחשוב הוא להגיד את הדבר האחד הנכון – בזמן הנכון!"

סיפור עממי מסין, תורגם על ידי חמדה גלעד

לדיון בפורום


1.3.07
הסיפור השבועי

ביצים בתחפושת - סיפור לפורים
פעם, לפני המון שנים בפרס הרחוקה, התהפך המן הרשע על משכבו ולא הצליח להירדם. היהודים המרגיזים עלו לו על העצבים והדירו שינה מעיניו. הוא חשב וחשב, חיפש דרכים כיצד למרר את חייהם של היהודים בארצו. כל מה שעשה עד עתה כדי להכביד עליהם ולפגוע בהם, לא הועיל לו. לכל צרה שהיה מנחית על ראשם, מצאו היהודים פתרון, והמשיכו לחיות את חייהם בשלווה ובנחת כאילו כלום לא קרה.



אני חייב לפגוע להם איפה שהכי כואב, הבריק לפתע במוחו רעיון. בבטן! היהודים אוהבים לאכול, ואם אני אטיל עליהם מגבלות באוכל - אולי סוף סוף אצליח לשבור אותם! ומה אוהבים היהודים לאכול הכי הרבה? ביצים כמובן: ביצה עין וחביתה ומקושקשת, סלט ביצים, ביצים בחמין, ביצים בעוגות בפשטידות. זהו! בלי ביצים, חייהם אינם חיים!

למחרת בבוקר, מיהר להגיע אל לשכתו, ופרסם כרוז בזו הלשון: מהיום והלאה, אסור ליהודים לאכול ביצים! כל יהודי שייתפס קונה ביצה, מחזיק ביצה ברשותו, או אוכל ביצה - יוצא להורג לאלתר.

שליחיו של המן נשאו את הכרוז והסתובבו אתו בחוצות שושן הבירה, כדי שכל היהודים יוכלו לראות ולשמוע ולא יוכלו לטעון אחר כך שלא ידעו.

אבל גדול נפל על הקהילה היהודית. איך יסתדרו בלי ביצים? אף אחד לא רצה לסכן את חייו ולהמרות את הצו, אבל חייבים היו למצוא עצה כנגד הגזרה.

קם מרדכי היהודי, איש חכם ואמיץ, אסף אליו את ראשי הקהילה, ובסודי סודות גיבש אתם תכנית. הוא אמר להם:
אנחנו נמשיך לאכול ביצים כרגיל, אבל נעשה טריק קטן של התחכמות. הודיעו נא למוכרי הביצים היהודים בשוק, שעליהם לצבוע את הביצים שהם מוכרים בכל צבעי הקשת, ולתת להם מראה של ירקות ופירות חיים. המוכרים יעמידו פנים שהם מוכרים פרי וירק, והקונים יעמידו פנים שהם קונים פרי וירק, וככה לא נפר את הצו הזדוני של המן הרשע.

ואכן כך היה.
חיש קל נפוצה השמועה בכל הקהילה היהודית, כולם נרגעו והודו למרדכי ולאלוהים על כי נמצא פתרון. המוכרים צבעו את הביצים כעגבניות ופלפלים ואגסים ותפוחים וחצילים ושזיפים. הם ערמו אותם בארגזים על דוכניהם בשוק והכריזו על מרכולתם בקול גדול.
באו הקונים היהודים וקנו ממיטב התוצרת, כשרק הם והמוכרים יודעים אל נכון כי מתחת למעטה הצבע מסתתרות ביצים טריות.
בשוק היתה המולה רבה. היהודים נהגו כמנהגם, בשמחה ובעליצות, מילאו את סליהם מכל טוב והלכו לבתיהם שמחים וטובי לב.
המן הרשע שבא לשוק כדי לתפוס יהודים עוברים על החוק, ציפה למצוא אותם אבלים וחפויי ראש, וקיווה שמי מהם יעז וישים ידו על ביצה ואז יומת בראש חוצות למען כולם ייראו ויראו.
אבל לא דובים ולא יער - נראה היה כי הצו הגאוני שהוא הנחית על ראשם לא מזיז להם בכלל.
אי אפשר לנצח את היהודים האלה! רטן בכעס. שום דבר לא שובר אותם!
הוא חזר לביתו וישב לחשוב על הגזרה הדרקונית הבאה שיטיל עליהם.
ואילו היהודים חזרו לביתם עם סליהם המלאים כל טוב, כולל ביצים, והכינו לעצמם את מיטב המעדנים שנהוג להכין תמיד מביצים.

מאז, רווח המנהג אצל יהודי אפגניסטן, קודם כל להתחפש בפורים, לזכר הביצה שהתחפשה, ואחר כך - לאכול בפורים ביצים צבועות ומצויירות.

פורים שמח לכולם.

סיפור זה מבוסס על סיפורו של אליעזר מרכוס המופיע בספר 'חג לעם'

לדיון בפורום


חודש פברואר עבר לארכיון