גבינות, גבינות....
עכשיו בקיץ, כשלאף אחד אין חשק להאריך את השהות במטבח מול הכיריים והתנור הלוהטים, מאכלי גבינות הם חלופה נהדרת לארוחות קלות..
אלא שעם שפע הגבינות הגודשות את המקררים במרכולים (שלא לדבר על כל המחלבות הפרטיות המפוזרות ברחבי הארץ ומהוות מוקד עליה לרגל לכל הנובו-פיינשמקרים) צריך ממש להרחיב את השכלת הגבינות שלנו כדי לדעת למצות מהן את הטוב והטעים לנו ביותר..
ספר אחד שיצא לשוק ויכול לעשות לנו קצת סדר בבלגן הוא 'גבינות' של רן בוק.
ככה מתארים אותו בסטימצקי:
גבינות הוא מדריך מקיף ומפורט, ראשון מסוגו בישראל, לגבינות מן העולם והארץ : אופן ייצור הגבינות וההיסטוריה שלהן; סיווגן ותיאורן על פי מרקם, טעם, מראה ומשפחה; אופן ההגשה והשימוש בבישול; יינות מתאימים; אחוזי השומן בגבינות והאמת אודותיהם; קניית גבינות ואחסונן; כללים להגשת מגש גבינות מרשים; הכנת גבינה ביתית, מתכוני גבינות; ועוד מידע מאלף ושימושי לחובב הגבינות הישראלי.
חלקו הראשון של הספר מציג באופן שיטתי את סוגי הגבינות ומאפייניהן, וכן לקסיקון עשיר של גבינות משובחות ממדינות העולם, חלקו השני מפרט את מחלבות הבוטיק המובחרות בישראל ומתאר את מוצריהן ופעילויותיהן, החלק האחרון כולל אוסף מתכוני גבינות קלאסיים ומקוריים. המידע עשיר ומפורט, עשרות תמונות הצבע המרהיבות והעיצוב הנקי והאלגנטי הופכים את הספר לקלאסיקה.
רן בוק הוא מומחה לגבינות בעל שם עולמי, בוגר בית הספר לבישול עילי French Culinary Instiute עבד בניו יורק כשף במסעדות היוקרה Danielו- Gramarcy Tavern ובחנות הגבינות הידועה Ideal Cheese. היה ממקימי "גבינרייה" בתל-אביב, וכיום מכהן כמנכ"ל – שותף בחברת "לה קרמרי", חברה לייבוא גבינות איכות , ומנכ"ל- שותף בחברת הסחר הבין- לאומי של קבוצת "טיב-טעם
אז אחרי קידום המכירות המאסיבי שעשיתי כאן לספר, הנה מתכון אחד פשוט וטעים מתוכו:
כרובית בפרמזן
מפרידים כרובית גדולה לפרחים
מרתיחים אותה קלות, שהפרחים יתרככו מעט, אבל עדיין ישמרו על פריכות
מעבירים למסננת לניקוז המים
בצלחת שטוחה מניחים גבינת פרמזן מגורדת
מגלגלים כל פרח כרובית בתוך פירורי הגבינה, שיצפו את הפרח מכל עבר
מניחים את הפרחים המצופים בגבינה בתבנית אפיה, ומכניסים לתנור חם
אופים עד שכל הגבינה נמסה ויוצרת מעטה שזוף מסביב לפרחי הכרובית
בתיאבון
נכתב על ידי: חמדה
לדיון בפורום
17.7.05
על הסכין....
את חיי מטבח שלי אני יכולה לחלק לשניים...
לפני הסכינים
ואחרי הסכינים...
ואני רק תוהה למה לקח לי כל כך הרבה שנים להגיע ל'אחרי' הזה...
כמה שהחיים קלים ונוחים כשיש לך את הכלים המתאימים להתמודד אתם..
ואני לא מדברת רק על הסכינים במטבח, אלא
בכלל - גולשת לפילוסופיה קיומית...
אבל לא זה נושא הפוסט הזה.
הפעם אני רוצה לתת סקירה קצרה על סכינים במטבח. המידע כולו הוא באדיבות חברת
'דב לובלינסקי ובנו', המתמחה בייצור, ייבוא, שיווק והשחזה של סכינים.
בחירת סכין מטבח
סכין חדה היא הכלי הבסיסי והחשוב ביותר במטבח.
סכיני מטבח מקצועיים נמדדים קודם כל בחוזק הפלדה, העמידות שלה והזמן שהלהב נשאר חד.
רבים מפחדים להחזיק ביד סכין חדה מדי, אבל יש לדעת כי סכין חדה בטוחה הרבה יותר מאשר סכין כהה, כיוון שאופי החיתוך צפוי (הלהב לא מחליק מעל האוכל שנחתך) ונדרש פחות מאמץ על מנת להשלים את החיתוך.
כל סכיני המטבח הטובות עשויות פלדת אלחלד, כיוון שעצם ייעודם הוא לעבוד בסביבה רטובה.
התאמת גודל הסכין
אורך הלהב (מעבר לידית) קיים בטווח משתנה מ - 12 ס"מ ועד ל - 36 ס"מ. ככל שלהב הסכין ארוך יותר, פעולת החיתוך יעילה יותר: צריך לחזור פחות פעמים על כל תנועת החיתוך, הלהב כבד יותר ויציב יותר. מאידך, נדרש יותר נסיון כדי לשלוט בלהב, ודרוש קרש חיתוך גדול יותר. מי שמנוסה בשימוש בסכינים חדות, יעדיף בדרך כלל סכין ארוכה יחסית עם להב של כ - 20 ס"מ. מי שפחות מנוסה בסכין מקצועית, עדיף שירכוש סכין עם להב באורך של כ - 15 ס"מ.
עובי הפלדה
מחלקים את סוגי הסכינים לפי עובי הלהב: עובי רגיל, 1-2 מ"מ, או סכינים עם להב מלא בעלי עובי של 2.5-4 ס"מ. סכין בעלת להב מלא תהיה כבדה ויציבה יותר ותשמור על חוד הלהב טוב יותר, לכן תזדקק לפחות השחזה. מאידך, סכין עם להב דק תהיה קלה יותר לאחיזה, קלה יותר להשחזה, ולכן גם זולה יותר.
השחזה ושינון
רוב סכיני המטבח יהיו בעלי להב חלק ללא שיניים. להב כזה מאפשר שימוש בטכניקות חיתוך מגוונות יותר ומתאים לכל סוגי המאכלים. קיימים גם להבים בעלי שינון המתאימים לחיתוך מוצרים רכים כגון לחם. מאחר וכל שן מהווה למעשה להב בפני עצמו, הסכין חדה יותר. כמו כן, אם שן אחת לא הצליחה לחדור, השניה ודאי תעשה זאת. השחזה של סכין משוננת מסובכת יותר לעומת השחזה של להב רגיל.
סוגי סכינים
סכין שף
זוהי הסכין החשובה, הבסיסית והשימושית ביותר במטבח. זוהי הסכין הראשונה שכדאי לקנות, והיא מתאימה לביצוע כל הפעולות במטבח. ניתן לקצץ ולטחון אתה את כל סוגי המאכלים.
סכיני השף באים במבחר גדול, באורכי להב שונים. לשימוש ביתי מומלצת סכין באורך 21 ס"מ.
זוהי סכין השף שאני קניתי, ושהכניסה טעם חדש לחיי במטבח:
הסכין היא של חברת BEROX, שמה המקצועי הוא 'סכין טבח כבדה KI 8". מחירה אצל לובלינסקי הוא 169 ש"ח. מתחתיה מונח 'בית' מפלסטיק קשיח המגן הן על הלהב והן על אצבעותיו של מי שמחטט במגירת הסכינים.. חשוב מאד. מחירו של ה'בית' הנקרא 'מגן כיסוי רחב' הוא 39 ש"ח, מומלץ לא לצאת מהחנות בלי זה..
סכין לחם
סכין בעלת להב משונן המקל על חתוך מאפים, אך מותיר פירורים.
סכין עזר
סכין עזר מיועדת בעיקר לחיתוך ירקות ופירות. בזכות הלהב החלק והקצר, העבודה עם הסכין הזאת נוחה מאד. אורך הלהב המומלץ הוא 14 ס"מ.
סכין לבשר
סכין פופולארית מאד, מתאימה במיוחד לחיתוך גושי בשר. היא עבה יותר והלהב מתעקל כלפי מעלה. הסכין כוללת מגן בבסיס הלהב למניעת סכנת החלקה בשעת חיתוך הבשר. אורך הלהב המומלץ הוא 18-20 ס"מ.
סכין לפילוט דגים
תפקידה העיקרי של סכין זו הוא להפריד את פילה הדג מן האידרה. גמישות הלהב ומבנהו מאפשר להרגיש את העצם ולהחליק את הלהב מעליה.
סכין גבינות
סכין מיוחדת המיועדת לפריסת גבינות - ישנם חורים בגוף הלהב המונעים חיכוך בין הגבינה ללהב וכתוצאה מכך הגבינה אינה נדבקת לסכין.
סכין מדורגת לירקות
סכין משוננת שבין הידית ללהב מצויה מעין מדרגה. זהו מבנה נוח מאד לחיתוך וקיצוץ ירקות. הסכין פשוט נפלאה, ואני כותבת זאת מנסיון כי רכשתי אותה, ומאז שהיא אתי - מלאכת הכנת הסלטים בבית היא פשוט חוויה. תוכלו לראות אותה בתמונה למטה - זו עם הידית הצהובה. מחירה 47 ש"ח.
סכין טורנה
זוהי סכין מתמחה למגוון חיתוכי S.O.S - קילופים קטנים ומעצבנים (כמו של בצל ושום), חיתוכים קטנים, גילופים וקישוטים, קילוף פרי ועוד. מבנה הלהב שלה הוא ייחודי, הוא מתעקל קצת כלפי מטה כדי לחדור לקליפה בקלות ולהרגיש את הגבול בין הקליפה לפרי. תוכלו לראות את הסכין בתמונה למעלה, זו עם הידית השחורה. מחירה - 7 ש"ח סה"כ. גם אותה רכשתי, אך טרם הזדמן לי להשתמש בה.
הוראות כלליות לשימוש נכון בסכינים:
1. רצוי לא להכניס סכינים למדיח. המים בישראל קשים ומשאירים כתמי אבנית. רצוי לשטוף ולנגב מיד במטלית.
2. סכין עם שיניים אסור להשחיז במשחז ביתי כלשהו. ניתן להשחיז אצל לובלינסקי.
3. כשחותכים ירקות או בשר על משטח חיתוך, אין לדחוף את הירקות או הבשר החתוכים לסיר בעזרת להב הסכין. זה גורם לאיבוד חדות הלהב והסכין הופכת לכהה. ניתן לעשות זאת עם גב הלהב, החלק העבה שלו.
4. אסור לחתוך בשר או מזון קפוא בסכין מטבח - זה כמו לחתוך ברזל. יש סכין מיוחדת לחיתוך בשר קפוא.
5. רצוי להשתמש במשטחי עבודה מעץ או פלסטיק שאינן פוגעים בלהב הסכין. אין להשתמש במשטחי עבודה מזכוכית, נירוסטה או שיש.
6. רצוי להשחיז סכינים בצורה מקצועית אחת לשנה. בשימוש רב יש לקצר את פרק הזמן בין ההשחזות.
7. אחרי שטיפת הסכין וייבושה במגבת, יש להניח לה להתייבש לגמרי בטרם מכניסים אותה למגירה. חוסר ייבוש הולם יכול לגרום להחלדת הסכין, על אף שהיא עשויה מפלדת אל חלד. ככל שהלהב מושחז יותר וחלק יותר, הוא יותר עמיד בפני החלדה כיוון שלא נשארים משקעים בחריצים.
נכתב על ידי: חמדה
לדיון בפורום
13.7.05
עליסה בארץ הפלאות....
משקאות הדיאט למינהם גורמים ל.....השמנה..
האם אתם מאמינים?
מחקר חדש מגייס לצורך המחשת תוצאותיו תיאוריה הלקוחה מספר האגדות המפורסם על עליסה בארץ הפלאות..
אם אתם רוצים להשתחל לבגדי הים הזערוריים שלכם - אומרים החוקרים - עזבו את משקאות הדיאט!
המחקר שנערך במרכז לבריאות ומדע בטקסס ארה"ב במשך 8 השנים האחרונות, מציג קשר מדהים בין צריכת משקאות דיאט ועליה במשקל. מסתבר שהסיכון לעליה במשקל כששותים משקאות דיאט, בא דווקא מחומרי 'הדיאט' הנמצאים בתוך המשקה.
איך זה?
החוקרים הגדירו את זה כ'תיאורית הכובען המטורף', עם התייחסות להרפתקאותיה של עליסה בארץ הפלאות: זוכרים את הקטע שבו עליסה כועסת בגלל שהזמינו אותה לתה, אבל לא מגישים לה שום תה? בסופו של דבר היא חוטפת בעצמה, אבל לא רק תה אלא גם לחם וחמאה!
אותו הדבר קורה בגוף שלנו, טוענים החוקרים: אנחנו מספקים לגוף שלנו משקה מתוק, אבל ללא שום קלוריות. ואז הוא נכנס לתהליך של 'חיפוש-השגה-אכילה' של מה 'שהובטח' לו ולא קויים. כלומר, ה'עבודה' הזאת שעבדנו על הגוף שלנו, לכאורה, עולה לנו ביוקר, משום שהוא מריץ אותנו לחפש ולאכול דברים שכן יש בהם קלוריות.
נכון, מודים החוקרים, האנשים ששותים משקאות דיאט ומנסים לרזות יכולים להיות מודעים לתהליך הזה ולנקוט צעדים מודעים כדי לא לפול לתוכו - כלומר - להיאבק בדחף. אבל לא כולם מצליחים לעמוד על המשמר כל הזמן, וכך הם מוצאים את עצמם נכנעים לדחפים שאינם ברי שליטה שהגוף מכתיב להם..
ואחרי שההתקף יעבור, עם כמות נזק קלורי זאת או אחרת, הם יקנחו בעוד משקה דיאט ויכינו את הקרקע להתקף הבא..
הגוף שלנו חכם, מתי נבין את זה?
אתם 'מזמינים' אותו לתה? אז תנו לו תה!! אחרת, הוא ידאג לקחת לא רק תה, אלא גם לחם וחמאה..
נכתב על ידי: חמדה
לדיון בפורום
12.7.05
ניסיתם פעם לאכול בחושך?....
סועדים משפשפים את עיניהם כשהם יוצאים מאחורי וילון אטום של מסעדה חשוכה, אחרי שבילו שם את השעתיים האחרונות באכילה, בחושך מוחלט..
בינתיים מדובר במסעדה אחת ויחידה בפריז, ושתיים נוספות בציריך ובברלין. אבל הגימיק 'תופס' ויש כבר תוכניות לפתוח מסעדות חשוכות נוספות בעתיד הקרוב, הרביעית עומדת להפתח או-טו-טו בימים אלה בלונדון..
במשך זמן הארוחה, תלויים הסועדים לחלוטין במדריכים עיורים שעוזרים להם להגיע לשולחנם, למזוג את היין שלהם או למצוא את דרכם בחושך אל השירותים. לחלק מן הסועדים בכלל לא ברור עד הרגע בו הם משלמים את החשבון ועוזבים את המסעדה, מה בכלל בא אל פיהם במשך הארוחה במסעדה האפלה.
Dans Le Noir נקראת המסעדה, כלומר, 'בחושך', וכשמה כן היא. הרעיון שעומד מאחורי ההתנסות הביזארית של אכילה בחושך הוא - לפתוח צוהר לקהל הרחב אל עולמם של העיורים. למשך כשעתיים - אתה אמור להתנהג ולהרגיש כעיור מוחלט, כשרמת החושך היא כזאת שלא מאפשרת לך 'לראות בעיניים' כלום. לא את שותפך לשולחן, לא את התפריט, לא את האוכל המוגש לך, לא את המזלג והסכין או המלח והפלפל.. אתה צריך לסמוך על החושים, חוש המגע כדי לאכול, חושי הריח והטעם כדי לנחש מה אתה אוכל.
"לסיים את האוכל מהצלחת כשכבר לא נשאר בה הרבה זה החלק הקשה ביותר בכל הארוחה" אומרת אחת הסועדות. היא באה ביחד עם בעלה במיוחד ממילאנו לפריז, אחרי ששמעה ברדיו אודות המסעדה המוזרה. הם הזמינו את 'תפריט ההפתעות' - ארוחה מלאה החל ממנות ראשונות ועד לקינוחים, עם מבחר גדול של מטעמים צרפתים ואיטלקיים, תמורת כ - 50 יורו לסועד, וכל זאת מבלי שיהיה להם צל של מושג מה מונח לפניהם בצלחת.
"אני חושבת שהמנה השניה היתה עוף עם ירקות אבל אני לא בטוחה" אמרה הסועדת האיטלקיה, "והקינוח היה בלתי ניתן לזיהוי בכלל, אבל לדעתי הוא הכיל גלידה, ריבה ופירות".
בעל המסעדה סיפר כי במשך השנה שבה המסעדה פועלת, העבודה בחושך לא גרמה לשום תאונות או תקריות רציניות. כשנשאל על נסיון קודם בענף המסעדנות, הוא הודה כי אין לו, וכי למעשה עד לפתיחת המסעדה לא עבד בכלל בשום עסק עצמאי משלו. כשהחליט לפתוח את המסעדה, בשיתוף עם אירגון 'פול גינו' למען העיור ידע כי הוא נכנס לעסק לא פשוט, אבל האתגר הלהיב אותו. "רציתי לתרום למטרה חברתית" הוא אמר, "רציתי שאנשים רגילים יתקרבו מעט לעולמם של העיורים ויבינו מה עובר עליהם וכיצד הם חיים את חייהם"
רוב עובדי המסעדה, מלצרים ומדריכים, הם עיורים בעצמם. אחת המטרות של המסעדה היא להוכיח כי לאנשים מוגבלים יש יכולות עבודה, אפילו כאלו שלא מצפים שיהיו להם. "אוכלים אצלנו הרבה לקוחות חשובים" אומר בעל המסעדה, "פוליטיקאים ואנשים בעלי השפעה, אנשים שבכוחם לשנות דברים, ואני מקווה שתוך כדי ההתנסות שלהם במסעדה, הם יבינו עד כמה חשוב לקדם את ענייניהם של העיורים ולעזור להם להשתלב בשוק העבודה."
אבל לא כל העובדים במקום הם עיורים. בעל המסעדה טוען כי אינו שוכר את שירותיהם של עובדים בגלל שהם עיורים או רואים, אלא בגלל כישוריהם, ובכל מקרה - במטבח שהוא מקום מסוכן לעיורים, עובדים רק אנשים רואים, ובתאורה מלאה..
אחת המלצריות, עיורת בת 32, אומרת שהלקוחות מאד סקרנים לגבי איך העיורים מצליחים להסתדר. "הם מתחילים לשאול שאלות לגבי האוכל והתפריט, אבל מהר מאד עוברים לדבר עלינו, על המלצרים העיורים, ועל החיים שלנו"..
המסעדה היתה צריכה למלא אחרי תנאי בטיחות מאד מחמירים לפני שנפתחה לקהל, כדי לעמוד בדרישות של חברות הביטוח והשגת משקיעים. אחרי הכל, הרבה דברים מסוכנים יכולים לקרות בחושך..
חלל המסעדה עם השולחנות והכסאות הוא המקום היחיד שחשוך. הלקוחות נכנסים אל מעבר לוילון כשהם אוחזים ידיים, והם מגששים את דרכם באפלה כשהם מלווים במדריך שהוצמד להם. לפני הכניסה לחלל החשוך הם מתחייבים למלא אחר כמה תנאים מקדימים - בין היתר הם מסכימים לכך שאסור להם לנוע במסעדה ביוזמתם, ואפילו להליכה לשירותים עליהם להיעזר במלווה. כמו כן הם מקבלים על עצמם שלא לדבר בקול רם מדי, כדי לא להפריע לסועדים האחרים, וכן הם מתחייבים לנהוג במשנה זהירות בשימוש בסכינים ובמזלגות החדים..
מדי יום סועדים במסעדה כ-100 איש, ביניהם גם משפחות עם ילדים. אחת הילדות שהתראיינה לכתבה אמרה כי היה לה קשה מאד לחתוך את הבשר בצלחתה בחושך, אבל למרות זאת היא נהנתה מאד מהחוויה. לשאלה 'האם תרצי לחזור הנה שוב' היא השיבה בשלילה.. "אחרי שניסית פעם אחת, בשביל מה לחזור?' שאלה.
זוג בירח דבש שהגיע לסעוד במקום בגלל הגימיק טען שזה היה יותר מדי בשבילו. "אחרי שעה וחצי זה כבר היה ממש מדכא" אמרה האשה.
ביציאה מהמסעדה, באור מלא, יש ספר אורחים והלקוחות מתבקשים להשאיר את רשמיהם. לא כולם יוצאים מן המסעדה מרוצים.
ומה יש לבעל המסעדה להגיד על כך?
"החושך מבטל את כל הדעה הקדומה שיש לאנשים על האוכל ועל הטעם, אז לפעמים אנשים נוכחים לדעת שהרבה מן המזון שהם רגילים לו פשוט איננו כל כך טעים כפי שחשבו.."
אז מה אתם אומרים, הייתם מסוגלים לאכול ארוחה שלמה בחושך מוחלט?
תורגם על ידי: חמדה (מתוך ידיעה ב'רויטרס')
לדיון בפורום
7.7.05
איך אתה אוהב את הגלידה שלך?....
כולנו מכירים ואוהבים את טעמי הגלידה המקובלים, נכון?
וניל, שוקו, מוקה, תות-בננה וכאלה..
בשנים האחרונות יש גם כל מיני חידושים בצורת ריבת חלב, פסיפלורה, רום וצימוקים או גיואבה... טוב, התרגלנו גם לאלה..
אבל שום דבר לא הכין אותנו לטרנד הבא השוטף עכשיו את ארה"ב.. וכמו כל הטרנדים מארצו של הדוד סאם, גם זה יגיע עוד מעט אלינו..
אז ראו, הוזהרתם..
לא ירחק היום בו תכנסו לגלידריה ותבקשו גלידת....
ווסאבי, למשל..
הווסאבי, שקפץ הישר מהסושי-בר'ס אל תוך הסלטים ופירה תפוחי האדמה המוגשים במסעדות אופנתיות, עושה עכשיו עוד קפיצה נחשונית ומגיע גם אל הגלידה..
גלידת ווסאבי, אתם קולטים את זה??????
אבל הווסאבי לא לבד ברשימת טעמי הגלידה המוזרים של העת האחרונה.
מה דעתכם על גלידת שומשום שחור?
גלידת אבוקדו, או גלידת ליצ'י?
יש גם גלידת ג'ינג'ר, ואפילו שילוב של ג'ינג'ר-ווסאבי..
וגלידת לבנדר, וגלידת דבש
וגלידת מנטה צוננת שמופיעה בצבע תכלת קריר ומצמרר..
גם הסורבטים לא נשארו תקועים מאחור עם טעמי הפירות המסורתיים, והם מתהדרים עכשיו בצירופים ביזאריים של כוסברה-ליים, תות שדה וטראגון, או מלון ונענע.. גם אם תבקשו סורבה תאנים, או רברבר (רובארב) ויסמין, לא תגרמו לאף מוכר להרים גבה, אלו הן כבר בקשות שגרתיות למדי..
אם מייצרים גלידות כאלו - סימן שיש ביקוש..
ואני לא אתפלא אם עוד מעט, כשמישהו יזמין גלידת שוקו-וניל, הוא ייחשב לפרובינציאלי ופרימיטיבי..
אז תהנו לכם, כל עוד אתם יכולים, מהטעמים המסורתיים והאהובים, כי לכו תדעו מה ילד יום בתחום הגלידות בארצנו..
בארה"ב שום טעם כבר לא נחשב למוזר, ואנחנו כנראה בעקבותיהם.
נכתב על ידי: חמדה
לדיון בפורום
6.7.05
אילו רק היין ידע לדבר....
ובכן, כן - עכשיו הוא כבר יודע!
הסומלייה - מלצרי היינות במסעדות איטליה, עלולים בקרוב למצוא את עצמם מחוסר עבודה...
וכל זה למה?
כי 'תוית מדברת' שתודבק על בקבוקי היין העתידיים, תספר לצרכן את כל מה שהוא רוצה לדעת אודות בקבוק היין שניצב לפניו, החל מהיסטוריית הייצור שלו ועד לסוג המזון אותו הוא הכי מתאים ללוות.
'הרעיון הוא' אומר דניאל ברונטיני הבעלים של חברת 'מודולגראף' הטוסקנית שפיתחה את ההמצאה, 'להביא את מומחה היינות אל שולחן הסועדים, אל חנות היינות, או אל יקבים הפותחים את שעריהן לקהל של טועמים.'
ההמצאה, הצפויה כנראה לצאת לשוק באיטליה בנובמבר 2005, מורכבת משבב מחשב שיוטמע בדרך זו או אחרת בבקבוק היין, ובעזרת מכשיר קטן בגודל קופסת סיגריות שכל מסעדה וחנות יחזיקו, ניתן יהיה להקשיב לסיפור של כל בקבוק ובקבוק. אפשר יהיה ללמוד על מקום הגידול של ענבי היין, היקב שבו יוצר, איך מומלץ להנות ממנו, ובכלל לשמוע כל מידע שבדרך כלל הסומלייה מספק.
מפתח ההמצאה טוען כי כמה מגדולי ייצרני היינות באיטליה כבר הביעו עניין בהמצאתו. עדיין לא נבחר שם להמצאה הזו, והיא מתוכננת להיחשף לקהל הרחב ביריד היין היוקרתי שייערך במילאנו בנובמבר.
הפטנט הוא של מהנדס גרמני העובד בשירותה של חברת מודולגראף, ומלבד אספקת מידע לצרכן, תעזור התוית המדברת להלחם גם בתופעת הזיופים של היינות.
אז הכונו, כל ההדיוטות שלא ממש מבינים ביין ותלויים בחסדו של סומלייה או מלצר שיסביר להם מי נגד מי - לא עוד.
בקרוב מאד נהיה כולנו מומחי יינות..
נכתב על ידי: חמדה
לדיון בפורום
2.7.05
לנגוס בתפוח הגדול...
אני מספרת לכם את זה לא בשביל 'שתאכלו את הלב'....
אלא פשוט כדי שתדעו, ואולי את הנסיעה הבאה שלכם לתפוח הגדול, ניו יורק, תתכננו לקראת 'שבוע המסעדות' שמתקיים בעיר פעמיים בשנה.
בכל ינואר ובכל יוני, 200 מסעדות ניו יורקיות מן השורה הראשונה, מציעות תפריט מיוחד ב ...... 20$ לסועד.
הכל התחיל בשנת 1992, לרגל כינוס הועידה הדמוקרטית בעיר. כגימיק תקשורתי, החליטו כמה מסעדות בעיר להציע תפריט מיוחד לכבוד הועידה, ובמשך שבוע הימים של קיומה אפשרו ללקוחות לסעוד את לבם ב - 19.92$ לאדם.
ההצלחה היתה כבירה, והוחלט להפוך זאת למסורת.
בשנים שבאו אחר כך, בעקבות הביקוש האדיר, החליטו לקיים את המבצע הזה פעמיים בשנה, ולא רק למשך שבוע אחד בכל פעם, אלא שבועיים..
שבועיים בינואר ושבועיים ביוני, והמחיר רק טיפ-טיפה עלה מאז. היום הוא עומד על 20.12$ לסועד.
הבעיה, כצפוי, היא במציאת מקום פנוי במסעדות...
כחודשיים לפני המועד, נפתח אתר אינטרנט מיוחד ובו ניתן להזמין מקומות מראש.
כמובן שאפשר גם טלפונית, אבל המשימה אינה קלה. המסעדות מפוצצות למשך כל השבועיים, ויש אנשים שמתייסים לזה כאל מבצע צבאי על כל פרטיו ודקדוקיו..
שמעתי ראיון עם כמה אנשים שעשו להם מנהג להגיע לניו יורק פעמיים בשנה, לקראת המבצע, והכינו להם ממש טבלה מסודרת עם פירוט של כל ארוחות הצהריים וכל ארוחות הערב שהוזמנו ואושרו עבורם. 'שלישי בצהריים אנחנו כאן וכאן, שלישי בערב שם, רביעי בצהריים כאן ' וכך הלאה...
מה יוצא מזה לבעלי המסעדות? זה לא הפסד עבורם?
מסתבר שלא.
א - הם מבטיחים לעצמם תפוסה מלאה
ב - אחד מבעלי המסעדות שהתראיין לכתבה אמר: 'גם כשאנשים הולכים לקולנוע, האם זה מתחיל ונגמר בקניית כרטיס כניסה? לא, הם קונים פופ קורן, הם קונים שתיה, קונים חטיפים.. גם במסעדה זה כך. אנחנו מרוויחים למשל על השתיה: לפעמים אנשים מזמינים בקבוק יין שמחירו פי 3 מהארוחה.. יש אנשים שתיאבונם מוגבר ומזמינים מנות נוספות שאינן כלולות בדיל, עליהן הם משלמים מחיר מלא.. ' בקיצור, המסעדנים לא מתלוננים. הלוואי עלינו.
אבל הדבר הכי חשוב מבחינתם של המפעילים הוא - בהשקעה לעתיד. אחד מבעלי המסעדות אמר: 'העובדים הזוטרים של היום, אלה שאין להם כסף למסעדות פאר ומחפשים דילים של 20$, הם המנהלים של המחר. אם יאהבו את האוכל שאכלו אצלנו ב - 20$, קרוב לודאי שישמרו אמונים למסעדה ויחזרו לאכול בה במחירים מלאים כאשר יתקדמו בתפקידם ויהפכו למקבלי החלטות או למנהלים בעלי חשבון הוצאות. הם יבואו אלינו ויביאו גם את אורחיהם העסקיים, וכך יוצא שאנו שולחים לחמנו על פני המים כדי שבבוא היום נקצור את הפירות..'
איזו חשיבה אמריקאית עסקית נכונה!
לאור הצלחת שבוע המסעדות בניו יורק, ערים אחרות הולכות בעקבותיה וכבר מקיימות מבצעים משלהן.
למשל ניו אורלינס או דטרויט ועוד..
לספר להם שגם תל אביב וירושלים?????
אלא שאצלנו, עם כל הכבוד למבצעים שהיו - הם עדיין אינם מספיק אטרקטיבים כדי למשוך את ההמונים..
צריך להתאמץ קצת יותר, הן במחיר והן בתפריט.
אז אתם רצים להזמין טיסה לניו יורק לינואר??
נכתב על ידי: חמדה
לדיון בפורום
חודש יוני עבר לארכיון