29.7.07
תזמורת הירקות

מה אגיד לכם, העולם השתגע או מה?

באוסטריה פועלת תזמורת שכל כלי הנגינה בה --- עשויים מירקות!


צריך לראות בכדי להאמין.






הגזרים הפכו לחלילים





ואפילו פקעות הסלרי מפיקות שלל צלילים מתוזמרים...

זה לא קוריוז, זה לגמרי אמיתי. התזמורת מקיימת קונצרטים ככל תזמורת אחרת, ואנשים קונים כרטיסים בכסף מלא כדי לשמוע את הקקופוניה... במהלך הקונצרט יש קטעי סולו רבים בהם אחד הנגנים "מרעיש" עם קליפות של בצלים יבשים, או תולש עלי כרוב...

אם קשה לכם להגיע לוינה להופעה הבאה ב - 22.8.07, אולי תסתפקו בצפיה והאזנה לקטע המדגמי הזה מנגינתה של
תזמורת הירקות
נכתב ע"י חמדה גלעד



לדיון בפורום


8.7.07
אוהבים מלפפון כבוש?

ארטיק כבוש...בטח, מי לא.
אצלי בבית יש אפילו איש אחד שלא רק אוהב מלפפונים כבושים, אלא בעיקר אוהב לשתות את מי הכבישה החמוצים שלהם.
אני מצטמררת רק לעצם המחשבה.
אבל מסתבר שהוא לא כל כך מוזר - הנה, עובדה:
בארה"ב, בטקסס, אפשר לקנות עכשיו ארטיקים שעשויים ------ ממי הכבישה של מלפפונים חמוצים...

דמיינו לכם יום קיץ חם, אתם מתים להרוות את הצימאון ולהתרענן קצת. מה פתאום שתבחרו בארטיק לימון, אננס, ענבים, אשכולית אדומה, תות וכו'?
קחו לכם ארטיק מלפפון כבוש!

ארטיק כבוש.......

תהנו לכם...
לי כבר נהיה חמוץ בפה.
נכתב ע"י חמדה גלעד



לדיון בפורום


3.7.07
שיטת ד"ר מאייר

טוב, אחרי לחץ פיזי מתון מצד ענתוש,חיוך אין לי ברירה אלא להסגיר את "סודותיו" של ד"ר מאייר לאכילה נכונה.

כמה מילים של הסתייגות לפני שאני מספרת:
כמו ד"ר מאייר, יש עוד כמה מאות ואולי אלפים דוקטורים אחרים שטוענים אחרת... כמה מהם אפילו תירגלתי על עצמי במהלך השנים - ד"ר אטקינס, ד"ר סטילמן, ד"ר אגטסטון (סאות' ביץ') ועוד ועוד, לא אלאה אתכם ברשימה המלאה.
כל אחת מההתנסויות האלו היתה הצלחה כבירה.
אם אני אחבר יחד את מספר הקילוגרמים שירדתי אצל כל אחד מהדוקטורים האלה, יצטרכו להמציא לי עוד איזה 3-4 שמות, שם אחד לכל "בן אדם" שירד ממני...
הצרה היא שבשניה שמפסיקים לאכול כמו שהדוטורה אומר - הכל עולה בחזרה, ואז יש "פרנסה" לדוקטור הבא.
אני לא מתחייבת שמחר לא יובא לידיעתי איזה דוקטור חדש שידחק את רגליו של ד"ר מאייר ויהפוך אותי לחסידה שוטה שלו. כלומר - מה שאני מנסה להגיד זה שאין שיטה אחת אולטימטיבית שמתאימה לכולם ושאפשר להגדיר אותה כהכי טובה. ומה שעובד עלי יכול לא לעבוד על אחרים וההפך.
מה שאני כותבת כאן זו התנסות פרטית שלי, לי היא מתאימה.
השיטה לא קשה ליישום, ולמעשה המטרה היא לאמץ אותה כדרך חיים. כי לי פשוט נמאס מהיו-יו. די, לא רוצה יותר, לא לרדת ולא לעלות ולא לשקול ולא למדוד. מצדי תשאירו אותי להיות שמנה וזהו!
בינינו? אפילו לא מתאים לי להיות רזה.
לפני כמה שנים אחד הדוקטורים נחל עלי הצלחה מסחררת ואיבדתי משהו כמו 35% ממשקל גופי. נכנסתי לבגדים במידה של מה שהייתי בתקופת הצבא, והייתי די חתיכה אז... אבל 30 שנה אחרי הצבא - המידה החתיכית פשוט לא התאימה לי! מי שראה תמונות שלי בפאזה הרזה הזאת מיד שאל אותי אם יש שם למחלה שחליתי בה. אפילו אני לא הכרתי את עצמי, כשהסתכלתי במראה ולא זיהיתי את האשה הזרה שניבטה אלי - תמיד הייתי מפנה ראש לאחור כדי לבדוק שאין מישהי אחרת מאחורי גבי.

אז מה קפץ עלי לנסות עוד איזה דוקטור?
הבריאות, הבריאות....
כמי שסוחבת עליה עודף משקל נכבד וסובלת מגנטיקה גרועה מאד בנושא לחץ דם - הרופא שלי הזהיר אותי חד וחלק שמילים כמו סטרוק, שבץ, התקף לב וכאלה - צריכות להכנס למילון המושגים שלי מהר מהר, כדי שכשזה יגיע - אדע מאיפה זה בא לי...

ת'אמת? נפל עלי מה זה פחד...
התחלתי לחפש דרכים להורדת לחץ דם - מלבד הטיפול התרופתי שקיבלתי אז ולא כל כך עזר. למרות התרופות ערכי לחץ הדם נותרו גבוהים.
לא זוכרת איך, שמעתי על שיטת ד"ר מאייר. התחלתי להעמיק את הידע, ולמרות הח'תיאריות המסויימת של הדוקטור הזה והדעות הדי ענתיקות שלו (בכל אופן הוא נולד בשנת 1875, הוא לא מישהו שסיים כרגע את בית הספר לרפואה בהרווארד) החלטתי ללכת על זה.

אני מתרגלת את השיטה כחודש וחצי, ירדתי 7 קילו - אבל זה ממש לא חשוב. מה שחשוב הוא שירדתי במינון הכדורים שאני לוקחת לרבע! ואני מרגישה מצוין, לחץ הדם שלי כפי שלא היה אפילו בצעירותי, ועוד היד נטויה - אני מאמינה שבמשך הזמן אני אשתחרר לגמרי מהתלות בתרופות בכלל!

שיטת ד קשה לפרט את כל השיטה בפוסט אחד בבלוג, אני אנסה להביא רק את עיקריה ומי שיהיה מעוניין להרחיב את הידע יכול לקנות את הספר המסביר את השיטה. מי שירצה להתחיל לפעול ולחיות לפי השיטה, לא יוכל להסתפק בספר, כיוון שיש בו רק חומר תיאורטי ולא את ההדרכה הפראקטית הנחוצה לתרגול השיטה. בשביל זה יש את הקליניקה של ד"ר דיין בשיכון דן בתל אביב.

מה שעומד בבסיס השיטה הוא הקביעה שהכל מתחיל בבטן - במערכת העיכול. רוב התחלואים המוכרים בימינו הם תוצאה של תפקודים לא נכונים של מערכת העיכול. הגוף שלנו מלא בחומרי פסולת ורעלים שמסתובבים לנו בגוף ומשבשים כל מיני מערכות, והתוצאות לא מאחרות לבוא בצורת סכרת, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, חסימות עורקים ואפילו סרטן. שיטת ד"ר מאייר פועלת לטיהור הגוף מרעלים מצד אחד, ולהקניית הרגלי אכילה נכונים מצד שני. היא לא דיאטה, היא לא משהו זמני.
מהם עיקרי השיטה?
במילים של הדיוטות, ואני לא חותמת על הדיוק הרפואי - זה מה שאני מבינה:

1 - לא לאכול מהר. כשאוכלים מהר, מגיעים למעיים נתחי אוכל גדולים מדי, לא לעוסים, ורוב האנרגיה מופנית לריסוקם והבאתם למצב מתאים לעיכול. כשהאוכל סוף סוף טחון היטב (מה שיכול היה להיעשות על ידי השיניים שלנו ולחסוך את העבודה המיותרת של המעיים) המערכת כולה כבר מותשת כי היא עבדה קשה לעבד את המזון הלא לעוס טוב, וכאילו לא נשאר לה כוח בשביל פעולת עיכול תקינה. בנוסף, הזמן שלקח לנתחים הגדולים האלה להתפרק לחתיכות קטנות יותר, גרם למזון לתסוס ואפילו להרקיב. התוצאה - אפילו אם אכלנו את הדברים הבריאים ביותר ושהגוף שלנו ממש זקוק להם - מה שהוא יקבל בתום פעולת העיכול יהיה רחוק ממה שהיה מקבל אילו התהליך היה נעשה כסדרו. לכן צריך לאכול לאט (מינימום חצי שעה לארוחה), ללעוס המון, להרטיב כל ביס מזון בפה עם רוק ולמוסס אותו לגמרי בטרם בולעים. המזון יגיע למעיים מוכן לעיכול והפעולה תתחיל מיד - ככה יקבל הגוף מזון טרי ואיכותי שלא תסס ולא הרקיב, ואפשר יהיה להפיק ממנו את כל הויטמינים והמינרלים שמערכות הגוף זקוקות להם.

2. כשאוכלים לאט - שבעים יותר מהר. מרכז הרעב במוח מקבל שדר על תחושת שובע כ 15-20 דקות מרגע האכילה. אם אוכלים מהר, אפשר לבלוס כמויות ענק בטרם מגיעה תשדורת השובע למוח. אם אוכלים לאט לפי שיטת ד"ר מאייר, בהרבה מאד מקרים קשה לסיים את כל האוכל מהצלחת, כיוון שאחרי 20 רגע כבר שבעים.

3. כמויות האוכל שאנחנו מכניסים לגוף הן מעל ומעבר למה שהגוף צריך. בגלל כל מיני דפוסים שהוטבעו בנו בילדות (אם לא תגמור מהצלחת יבוא שוטר וכו' וכו') הגוף שלנו איבד את הרפלקס שמורה לו מתי להפסיק לאכול. וככה אוכלים ואוכלים עד תחושת פיצוץ. יש להקטין כמויות, ומאחר והקיבה היא גמישה מאד ומתרחבת ומתכווצת בהתאם למה שמרגילים אותה - אז הורדת כמויות האוכל תגרום להצרת מימדי הקיבה ובעקבות כך - כמות קטנה יותר של מזון תגרום כבר לתחושת מלאות ושובע.

4. אנחנו אוכלים בזמנים לא מתאימים ולעיתים קרובות מדי. ישנה כמובן האסכולה שטוענת שעדיף לפצל את כמות האוכל היומית למספר רב של ארוחות קטנות - בשיטת ד"ר מאייר זה לא כך. יש לשמור על מרווח של 5-6 בין ארוחה לארוחה, כדי לתת למערכת העיכול לבצע את תהליכי העיכול ללא הפרעה. אם עיכול של ארוחה אחת נמצא עדיין באמצע תהליך, ואנחנו כבר דוחפים לקרבנו מזון חדש, זה מפריע לעיכול הן של המזון הותיק יותר בבטן והן לזה של המזון החדש. לפי השיטה מותר לאכול 3 ארוחות ביום בלבד, ללא כל נישנוש ביניהם. כלום כלום, עד לארוחה הבאה. מבחינת לוח הזמנים - כדאי לאמץ את האימרה (של הרמב"ם? לא בטוחה) "בבוקר אכול כמו מלך, בצהריים כמו נסיך ובערב כמו אביון". הוכח על ידי הרבה מחקרים כי ההספק של מערכת העיכול יורד לקראת הערב, ולכן רצוי שרוב האוכל יכנס לגוף עד שעות הצהריים. בערב רצוי לאכול מעט מאד, כיוון שבשל הירידה בתפקוד של מערכת העיכול - המזון לא יתעכל טוב וישהה במערכת שעות ארוכות תוך כדי שחרור של רעלים שנספגים בגוף. מכאן ועד להתפתחות מחלות הדרך קצרה.

5. אין לשתות בזמן האוכל. שתיה יחד עם המזון גורמת לדילול מיצי העיכול, ופעולת הפירוק של המזון מתעכבת כיוון שמיצי הקיבה איבדו את חוזקם וריכוזם. אסור לשתות שום שתיה רבע שעה לפני האוכל ורבע שעה לאחריו.

6. בין הארוחות - צריך לשתות ה-מ-ו-ן. יש איזו נוסחה שמחשבת את הכמות לפי משקל הגוף, אני לא זוכרת אותה. אצלי כמות הנוזלים הנדרשת היא 3.5-4 ליטר ביום. מתחברים פשוט לשני בקבוקי עין גדי ומחסלים אותם לאורך כל היום... השתייה המרובה עושה פלאים לעור הפנים ולעור הגוף בכלל, וזה בונוס גדול. הכל רווי כזה בנוזלים, לא צפוד ומיובש כמו אצל אלה שלא שותים...

7. חובה - פעילות גופנית (אירובית מסוג כלשהו ) במשך 40 דקות מדי יום. אין שום ויתורים.

8. אין דיאטה. מותר לאכול הכל בגבולות הסביר. חייבים להקפיד על איזון מסויים בצלחת - אחוזים קבועים של חלבונים/ירקות/פחמימות. אני מניחה שזה משתנה אצל כל אדם - הד"ר קובע את ההרכב של הפלטה - כמה חלבונים, כמה ירקות וכמה פחמימות.

9. תוספות חשובות שמסובך לפרט אותן כאן: ימי צום (בודדים או ברצף), שימוש במלח אנגלי לניקוי עמוק של מערכת העיכול, עיסוי במברשות מיוחדות ועוד. מי שירצה להעמיק יצטרך לחפש חומר קריאה נוסף מעבר לפוסט הזה.

אז שנהיה כולנו בריאים, רזים ויפים!!

נכתב ע"י חמדה גלעד



לדיון בפורום


חודש יוני עבר לארכיון