|
"לחם הידידות" של כת האיימיש אני מניחה שכולם מכירים, או לפחות שמעו, על האיימישים? זוהי קבוצה אתנית-דתית בדלנית שחיה בארה"ב, מרוכזת בעיקר בפנסילבניה ובאיזורים הסמוכים לה. אני אוהבת לקרוא להם 'הנטורי קרתא של אמריקה' - הם באמת קצת מזכירים את הדתיים שלנו, די דומים להם, במראה החיצוני: הגברים לבושי שחורים, עם מגבעות, מגדלים זקנים ארוכים, והנשים עטופות מכף רגל ועד הראש, בשרוולים ארוכים ובחצאיות באורך מלא. הן תמיד עוטות על עצמן סינר, ולראשן מצנפת משונה המכסה את שערן הארוך המגולגל למין פקעת אסופה, או צמות הכרוכות מסביב לראש. נשות האיימיש לא גוזרות אף פעם את שערן... מה שמאפיין את בני האיימיש זה חיי צניעות, קרוב לאדמה, אדיקות דתית, שמרנות והסתגרות בתוך עצמם וסרוב להתקדם עם הזמן ולהכניס קצת מודרניזציה לחייהם. הם חיים כמו לפני כמה מאות שנים: חורשים את השדות במחרשה ידנית הנגררת אחרי בהמה. כלי התחבורה שלהם הם עגלות/כרכרות רתומות לסוסים, כמו הדיליג'נסים של פעם. הם עוף מוזר מאד אפילו באמריקה שבה אין גבול למוזרויות. אחד הדברים שנשות האיימיש מצטיינות בו - זה אפיה. הלחמים ועוגות התפוחים שאני אכלתי אצלם, מסרבים להמחק מבלוטות הטעם שלי.. מפורסם במיוחד הוא 'לחם הידידות' שלהם, והסיבה שהוא נקרא כך היא שהכנתו מחייבת איזשהו שיתוף פעולה בין האנשים, מה שמקרב לבבות ומפתח ידידות. הלחם הזה הוא לחם שאור, ותחילתו היא ב'סטארטר' - שזו מושבה חיה של יצורים מיקרוסקופיים שמגדלים אותם במשך כמה ימים (שמרים, שמרים) ובסיום 'מחזור הגידול' - מחלקים חלק מהסטארטר לחברים, כדי שגם הם יתחילו מושבה משלהם, וכשהיא תהיה מוכנה - גם הם יחלקו אותה לחברים אחרים שגם הם יגדלו אותה וכך הלאה וכך הלאה.. ה'אני מאמין' שעומד מאחורי ל'חם הידידות' של האיימישים מדבר על כך שהכנת הלחם הזה איננה סתם פעולה פשוטה של מעקב אחר מתכון וביצוע אחר ההוראות. זו דרך חשיבה, דרך חיים. בעידן ההיי-טקי שלנו, כשכמעט כל דבר מסביבנו בא מוכן באריזה, ומיועד לגרום סיפוק והנאה מיידיים ללא מאמץ - מי יטרח לבצע מתכון שלוקח עשרה ימים כדי להכין אותו כהלכה? הלחם הזה הוא אחיזה בעבר, נסיון להשאר מחוברים אל הימים בהם עבודה של 10 ימים על הכנת מאכל לא נחשבה ליוצאת דופן: יישון בשרים, כבישת מחמצים, ייבוש ירקות ועוד. למי היה אכפת שזה יהיה מוכן רק בעוד כך וכך זמן? זה היה ריטואל קבוע ומקובל, עקרות הבית תכננו את הבישולים והמטעמים שלהם לפי עונות השנה. היה זמן מתאים להחמצת ירקות וזמן מתאים לרקיחת ריבות, זמן מתאים ליישון בשר או לכבישת דגים במלח. ולאף אחד לא הפריע שצריך לחכות שבוע שבועיים עד שיהיה מוכן, כולם חיכו ליום הזה שבו פותחים את הצנצנת או החבית וטועמים לראשונה מהמעדן.. באותם ימים, לא אכפת היה גם לחכות 10 ימים ללחם חדש.. בני האיימיש חרטו על דגלם את שימור המסורת, היצמדות לערכים ישנים. הם מסרבים לצעוד עם הזמן. ולכן לא תמצאו בית איימישי שבו לא מכינים לבד, בבית, את הלחם הזה. מכל עיסת בצק, מפרישים כוס אחת של עיסה, עבור הלחם הבא, שיוכן בעוד 10 ימים. ובמשך עשרת הימים הבאים 'מגדלים את הגור', מטפחים את העיסה ומכינים אותה לקראת היום העשירי בו היא תהפוך ללחם. לפני שאופים אותה, מפרישים ממנה שוב כוס אחת החוצה, וזו ההתחלה של הלחם הבא. לבני כת האיימיש יש סוגים רבים של לחמים, בטעמים שונים ועם תוספות שונות. בחרתי להביא הנה גירסה לא של הלחם היומיומי, אלא לחם מיוחד לעונת החגים. ומאחר ומחר הם חוגגים את חג המולד שלהם, העיתוי מתאים.. על אף שאתם מוזמנים להכין את זה בכל זמן אחר של השנה שמתאים לכם.. אם אתם מכירים מישהו עם עיסת שאור מוכנה, או כמו שקוראים לה בכמה מקומות 'גור' - אתם בני מזל. קחו ממנו (חברות או לא חברות?) ותחסכו לעצמכם 10 ימים של גידול הגור. אבל אם אין לכם ממי לקחת, ואם בא לכם להתחיל 'שרשרת חברות' משלכם, (מי יודע, אולי הורי הוריו של הלחם שאני אכין בשנה הבאה יהיו אלה שנולדו מתוך הסטארטר שלכם?) אז הנה הדרך להתחיל את התהליך ליצירת 'קבוצת החברות' חדשה. אחרי שתכינו את הסטארטר שלכם, תנו ממנו כוס אחת לכל אחד משני החברים הקרובים שלכם, כדי שיוכלו גם הם להתחיל בתורם את תהליך הלחם שלהם, ואז יתנו לחבריהם, וחבריהם ימשיכו להעביר הלאה ומי יודע לאן יתגלגל בסופו של דבר הלחם שמקורו בלחם שלכם. כללים חשובים מאד: בכל התהליך - לא להשתמש בכלי מתכת (כף, מזלג, קערה) אלא רק בכף עץ. השתמשו בקערות זכוכית, פיירקס, חרסינה או פלסטיק. לא להכניס למקרר - רק בטמפרטורת החדר. ישנם כמה סוגים של סטארטר, עם שמרים - כמו הגירסה שמיד אביא, ובלי שמרים ואז זה נקרא מחמצת. יש סטארטרים שמגדלים אותם 27 ימים רצופים ורק אז משתמשים. בחרתי להביא הנה את הגירסה הקלה שהצלחתה בטוחה, אבל רק שתדעו שישנן שיטות נוספות. אז כך תכינו את הסטארטר, שבחלק ממנו תשתמשו להכנת לחם הידידות, וחלק ממנו תעבירו לידידיכם: "סטארטר" כף אחת שמרים יבשים 2 כוסות מים חמימים 1 כוס קמח 1 כוס סוכר 1 כוס חלב בטמפרטורת החדר ממיסים את השמרים בחצי כוס מכמות המים החמימים, בתוך קופסת פלסטיק או זכוכית עם מכסה מוסיפים את יתרת המים, הקמח והסוכר והחלב מערבבים היטב בכף עץ סוגרים את הקופסה עם מכסה, ומשאירים על השיש עד למחרת. זהו יום מספר 1 בחייו של הגור שלכם. מכאן והלאה התהליך מתפתח כך: יום 2 מערבבים את העיסה בכף עץ. סוגרים שוב את המכסה ומשאירים על השיש. יום 3 מערבבים את העיסה בכף עץ. סוגרים שוב את המכסה ומשאירים על השיש. יום 4 מערבבים את העיסה בכף עץ. סוגרים שוב את המכסה ומשאירים על השיש. יום 5 מאכילים את העיסה בכוס אחת של סוכר, כוס אחת של קמח וכוס אחת של חלב, מערבבים היטב, סוגרים את המכסה יום 6 מערבבים את העיסה בכף עץ. סוגרים שוב את המכסה ומשאירים על השיש. יום 7 מערבבים את העיסה בכף עץ. סוגרים שוב את המכסה ומשאירים על השיש. יום 8 לא עושים כלום, לא נוגעים בעיסה יום 9 לא עושים כלום, לא נוגעים בעיסה יום 10 מאכילים את העיסה בכוס אחת של סוכר, כוס אחת של קמח וכוס אחת של חלב, מערבבים היטב, סוגרים את המכסה מחלקים את העיסה לשלוש כוסות שתיים נותנים לחברים, והשלישית תשמש אתכם לאפיית הלחם שלכם מה שנשאר בקופסה אחרי שהוצאת ממנה 3 כוסות, זה השאור שנשאר לכם לפעם הבאה. צריך להתנהג אתו שוב מחדש, כאילו היום נולד וכאילו זה יום מספר 1 שלו. מיום המחרת, ממלאים אחר ההוראות - גם אתם וגם החברים שקיבלו - לפי מתכונת הימים 2 עד 10 המפורטת למעלה. וחוזר חלילה, סיבוב חדש... עד מתי נמשך המעגל הזה? למעשה עד אין קץ. הרי לחם תמיד מכינים ואוכלים, לא? ואיך מכינים את הלחם? הנה כך:  "לחם הידידות" של כת האיימיש  המצרכיםמערבבים יחד בקערה גדולה: 1 כוס מהשאור בן עשרת הימים שהכנתם 1 כוס שמן 1 כוס סוכר 2 כוסות קמח רגיל 3 ביצים 1 שקית אינסטנט פודינג בטעם וניל (אבקה) 1 כפית קינמון חצי כפית מלח רבע כפית אבקת אפיה חצי כפית סודה לשתיה חצי כוס חלב מי שרוצה - יכול להוסיף כוס צימוקים או כוס אגוזים קצוצים גס אופן ההכנהמערבבים את כל החומרים לעיסה אחידה, מחלקים לשניים אם רוצים לאפות שני ככרות מאורכים, או משאירים ככדור אחד אם רוצים לאפות ככר עגולה גדולה. מכינים תערובת של כוס סוכר + 2 כפות קינמון זורים חצי מהתערובת על התבניות בה אנו מתכוונים לאפות לאפיית שתי ככרות מאורכות - שופכים חצי מהתערובת לכל אחד מתבניות האפיה המאורכות ( כמו של אינגליש קייק, או תבניות מיוחדות לאפיית לחמים) לאפיית ככר אחת עגולה, שופכים את העיסה לתבנית עגולה רצוי בקוטר קטן עם דפנות גבוהות, כמו תבנית סיר פלא או גוגלהוף. זורים את המחצית השניה של הסוכר והקינמון מלמעלה, על הככרות מחממים תנור לחום של 160 מעלות ואופים את הלחם במשך שעה אחת שלמה. לחיי הידידות! המתכון עלה לאתר בתאריך: 23.12.04 מתכון זה שייך לאתר מתכונים.נט ומוגן בזכויות יוצרים - אין להעתיק, להפיץ או לפרסם בדרך כלשהי
חזרה ללחם עבודה
לדיון בפורום
|
