לחמניות הפרשת חלה

רגע, רגע, אני מיד מסבירה את השם שבכותרת..

יש לי ספרית נהדרת, אצלה אני מסתפרת - לא אגיד לכם כמה שנים בדיוק, אבל הפעם הראשונה היתה כשעוד לא מלאו לי 18, ערב גיוסי לצבא. היה לי אז שיער ארוך עד הטוסיק בערך, והפחידו אותי שבצבא אסור ששיער יגע בכתפיים..
או שתאספי אותו כמו גולדה מאיר, אמרו לי, או שתסתפרי. בחרתי באופציה השניה.
חקרתי ושאלתי מי הספר או הספרית הכי IN בירושלים, וככה הגעתי אל מירי.
מאז דרכי שזורה בדרכה, וגם כשעזבתי את עירי ירושלים - כשהגיע זמן התספורת, תמיד התייצבתי אצלה כמו שעון.

מירי היא חוזרת בתשובה כבר שנים רבות, ובצד היותה ספרית בחסד עליון, היא גם צדיקה גדולה. בלי אירוניה, רק עם הערצה אני אומרת את זה. היא מתנדבת ותורמת ומנדבת, ומלבישה ומסרקת כלות בחינם, עושה גמילות חסדים מכאן ועד להודעה חדשה, ומארגנת אצלה בבית חוגים לקירוב נפשות אל הדת. נכון, 'מיסיונריות' קוראים לזה בחוגים החילוניים..
על לקוחותיה וחברותיה נמנות שמנא וסלתא של העיר, נשות חברה ומפיקות ומגישות ברדיו ובטלויזיה, ואת כולן היא מצליחה לפתות, בדרך זו או אחרת, להגיע אל הערבים שהיא מארגנת. בלי התחייבות, בלי כפייה, בלי ל'התחפש' לדתיות עם חצאית וכיסוי ראש - בואו כמות שאתן, רק עם ראש פתוח ונכונות להקשיב.

גם אני השתתפתי בכמה ערבים כאלה.
באחד מהם, לימדה אותנו מירי על מצוות הפרשת חלה. עד אז לא ידעתי בכלל שזו חובה שכל אשה צריכה לקיים, מצווה ששווה ברמתה למצוות הדלקת נרות והליכה למקווה.
ואיך גורמים לנשים חילוניות, שאף פעם לא שמעו על המצווה הזו, לקיים אותה אפילו מבלי שירגישו שהן מקיימות אותה ? פשוט נותנים להן מתכונים מטריפים של חלות... מלמדים אותן לעשות דברים כל כך טעימים, עד שהן מיד רצות הביתה ומתנפלות על הקמח והשמרים.
אז בסדר, תולשים חתיכה מהבצק וזה נקרא 'הפרשת חלה', אבל כל יתרת הבצק נאפית למעדנים שרוצים תמיד להכין אותם שוב ושוב.
מאד מחוכם..

אז באותו ערב אצל מירי, ישבתי בחברת כמה פיגורות מאד ידועות מעולם הבידור ועוד כמה סלבז ירושלמיות, וראינו איך מנפים את הקמח, מתפיחים שמרים, מערבבים ולשים, וקולעים צמות או מגלגלים שבלולים... בסוף הערב טרפנו את כל המאפים, בצד שפע סלטים ומחמצים שמירי הכינה, ויצאנו משם נשבעות להפריש חלה מעתה ועד עולם..

הכי הכי אהבתי את הלחמניות הקטנות שהוכנו שם.
הנה המתכון, ומ'כפת לכן, (הגברים פטורים) שימו חתיכה קטנה מן הבצק בצד, תפרישו.
זה לא ייחסר.
צריך גם לברך משהו, אבל עד כאן. אני לא זוכרת מה.

אם תהיה ולו גם אשה אחת שבעקבות המתכון שאתן כאן, תפריש חלה, אני בטוחה שמירי תרגיש שבאה על שכרה..



לחמניות הפרשת חלה

המצרכים
100 גרם שמרים טריים, או 2 חבילות שמרית
חצי כוס מים פושרים + כפית סוכר + כפית קמח
2 קילו קמח רגיל
2 כפות מלח
6 כפות סוכר
6 כוסות מים כולל חצי הכוס שנרשמה למעלה. מידת הכוסות - כוס פלסטיק חד פעמית רגילה.
חצי כוס שמן
לציפוי: חלמון, 1/2 כפית שמן, 1/2 כפית חומץ, זרעוני שומשום או פרג לזרייה מעל.

אופן ההכנה
ממיסים בספל גדול את השמרים עם חצי כוס מים חמימים, כפית סוכר וכפית קמח. נותנים לתפוח.
לתוך קערה גדולה מנפים את הקמח, מוסיפים אליו את המלח ומערבבים היטב.
מוסיפים 6 כפות סוכר
שופכים לקערה את השמרים שתססו
מכינים את חמש וחצי כוסות המים, מוסיפים אותן בהדרגה, ולשים לבצק אחיד וגמיש.
לקראת הסוף, כשיש עדיין קצת קמח שלא התאחד עם הבצק, מוסיפים את חצי כוס השמן בפעמיים. רבע כוס תחילה, לשים היטב, ורבע כוס נוספת.
מכסים את קערת הבצק ביריעת ניילון, ומתפיחים במקום חמים.
אחרי שהבצק הכפיל את נפחו, מחלקים אותו לכדורים בקוטר של כחמישה-ששה ס"מ.
נותנים לכל כדור את הצורה הרצויה: אפשר להשאירו ככדור עגול, ואז תצא לנו לחמניה עגולה. אפשר לחלק כל עיגול לשלושה חלקים מאורכים ולקלוע מהם צמה קטנה. אפשר לגלגל את כל הכדור לנחש ארוך, ולגלגל אותו סביב עצמו כשבלול. אפשר לקפל את הנחש הארוך לצורת משקפיים או הספרה 8.
מניחים את הצורות שהכנו במגש מצופה נייר אפיה, במרווחים בין אחת לשניה כדי לתת מקום לתפיחה.
מתפיחים פעם נוספת במקום חמים.
לפני ההכנסה לתנור, מורחים כל לחמניה בחלמון ביצה מעורב בקצת שמן וחומץ, וזורים מלמעלה שומשום או פרג.
אופים בתנור שחומם מראש ל - 180 מעלות, עד שהלחמניות מזהיבות מלמעלה ואפויות מלמטה.

אז מה היה לנו כאן? גם אוכלים טעים, גם מרוויחים מצווה על הדרך? סבבה.


חזרה ללחם עבודה