שטרודל חבושים
זו אחת העוגות המופלאות שאני משתדלת לא להכין אותה לאורך כל השנה, אלא רק כאשר יש ריח של ראש השנה באוויר, פשוט כדי לא לקלקל את הקסם...
משהו שמתרגלים לאכול כל השנה - מאבד את הייחוד.
אצלי חבושים קשורים קשר הדוק לראש השנה.
על שולחן החג שלנו, מזה דורות, תמיד יש ריבת חבושים שפעם היתה אמי מכינה, ועכשיו אני ממשיכה את המסורת על פי המתכון שלה.
אז מה הקשר בין ריבת החבושים הזו לבין השטרודל עליו אני רוצה לספר?
אה, הריבה היא המרכיב העיקרי של המלית בשטרודל הזה.
המתכון נולד במוחי הקודח, מתוך תיסכול. אבל מה, הצליח לי... הלכתי לחפש אתונות ומצאתי מלוכה. המצאתי מתכון הרבה יותר טעים מזה שלא היה בידי, וגרם לי את התסכול..
היתה לי חברה דרום אמריקאית, שהפעילה עלי שיטות שמפעיל סוחר סמים על קורבנותיו.
היא היתה מביאה לי מדי שנה, לפני ראש השנה, כמה עוגיות שגרמו לי להתמכרות קשה.
ככה, כיבדה אותי, במין תמימות כזאת, כאילו במקרה..
אני כמובן התאהבתי מיד... אבל כל התחנונים לקבלת המתכון עלו בתוהו.
הסתבר שאחותה של החברה, אופה את העוגות האלה לאנשים, כפרנסה.
אז במבצע מתוחכם של 'קידום מכירות' היו שתי האחיות מפזרות כמה דוגמיות פה ושם, פעם ועוד פעם, עד שהקרבן היה נלכד...
אני למשל, הייתי מוכנה באותם ימים לוותר על כל אוכל ומשקה, בתנאי שתהיה לי אספקה קבועה של עוגיות החבושים הממכרות הללו. כשהקופסה היתה נגמרת - היו עולות דמעות בעיני.
'סופי, דחוף, אני צריכה עוגיות מאחותך' הייתי מתחננת.
'אה, עכשיו היא לא אופה. בשבוע הבא. ואני לא יודעת אם יהיה מספיק בשבילך, יש לה המון הזמנות..' תמיד היתה התשובה בנוסח מתחמק. כדי ליצור ביקוש, ליצור השתוקקות, ליצור כמיהה והתמכרות, הכל כדי לטשטש את החושים, שלא נשים לב איך היא משחילה לנו מחיר של מטילי זהב עבור העוגיות שלה.
העוגיות האלו כבדות ולקנות קילו מהן, בערך במאה ש"ח, זה לעג לרש כי כי זה מתחסל מיד, כך שתמיד צריך ללכת על כמות הרבה יותר גדולה, והחור בארנק גדל גם הוא..
בקיצור, רגע לפני שפשטתי את הרגל, החלטתי לפצח את הסוד לבד בבית.
הנסיון הראשון לא היה משהו, השני השתפר, בחמישי כבר ליקקתי את האצבעות.
זהו, מאותו רגע, השקעתי את כספי בקניית המצרכים והכנתי לבד.
עכשיו גם אתם יכולים. זהו בדיוק הזמן המתאים של השנה, לפני החג.
מכינים כמות, שומרים בקופסה אטומה, ומאחלים לעצמכם 'ראש השנה' שש פעמים בשנה...

שטרודל חבושים
המצרכים
6 עלי פילו
100 גרם חמאה מומסת
כמות כפולה של מתכון ריבת החבושים הרצ"ב .
250 גרם אגוזי מלך , קלויים במחבת קליה קלה בלבד
קינמון
סוכר
אופן ההכנה
שמים את ריבת החבושים בכלי שיכול להכנס למיקרו, ומחממים קלות, רק עד שתגיע למרקם שניתן לערבב אותה בקלות.
קולים את האגוזים במחבת חמה, ללא שמן, אבל רק עד הזהבה קלה ביותר. אגוזים חרוכים לא טעימים! אפשר גם לוותר על שלב הקליה, זה לא אותו הדבר בטעם, אבל בהחלט טעים גם כן.
שוברים את האגוזים לשברים גסים, ומוסיפים אותם לחבושים. זורים קצת קינמון, לפי טעמכם ומערבבים.
לוקחים עלה פילו אחד (שהופשר במקרר במשך כמה שעות) ומורחים אותו בנדיבות בחמאה מומסת
על החמאה המומסת מפזרים מעט מעט סוכר וקינמון (אני משתמשת במלחייה לקינמון)
מניחים עליו עלה נוסף, וגם אותו מושחים בנדיבות בחמאה
אם נראה לכם שיש מספיק מלית לשלושה שטרודלים - אז מכינים מכל 2 עלים שטרודל אחד. זה נחמד ששכבת הבצק היא דקיקה ועדינה.
אני אישית אוהבת קצת יותר בצק, ולכן אני מוסיפה עלה שלישי, ומכינה רק שני שטרודלים.
בין העלה השני לשלישי אני מפזרת גם כן מעט סוכר וקינמון.
מניחים מלית בשורה לרוחב על העלה, בקצהו הקרוב אליכם
מתחילים לגלגל לרולדה צפופה ומהודקת
מתקבל נקניק ארוך, בערך בקוטר של 5 ס"מ, לא יותר.
מעבירים את הנקניק הזה לתבנית מרופדת בנייר אפיה, ומושחים את השטרודל בהרבה חמאה מכל הצדדים.
זורים מלמעלה קצת סוכר שישחים יפה באפיה, ומכינים בצורה דומה את השטרודל - או השניים - הנוספים.
מחממים את התנור לחום גבוה 200-220 מעלות, ומכניסים את השטרודלים לאפיה של בערך רבע שעה, או עד שפני השטרודל מזהיבים יפה והוא נראה מוכן
מוציאים מהתנור, מקררים על השיש
חותכים כל שטרודל לשניים (רק כדי שיוכל להכנס בנוחות לפריזר. אם יש לכם מקום - השאירו שלם)
מכסים את התבנית או הקופסה שבתוכה אנו רוצים להקפיא את השטרודלים ומכניסים להקפאה של לפחות שעה וחצי. פעולה זו נועדה להקל על מלאכת החיתוך לפרוסות, מבלי שיתפרק.
מוציאים את השטרודל מההקפאה, מניחים על קרש חיתוך, ובעזרת סכין חדה - פורסים פרוסות בעובי אצבע
מסדרים את הפרוסות שוכבות על החלק החתוך, בקופסת פח או פלסטיק
מפרידים בין השכבות בעזרת פיסות מנייר האפיה עליו אפינו
שומרים בקופסה האטומה במקרר עד שיתחסל...
המתכון עלה לאתר בתאריך: 2.9.04
חזרה לעוגה עוגה לדיון בפורום
|
|
|
 |