עוף מרנגו

מרנגו היא עיירה איטלקית, קצת דרומה מטורינו.
היא זכתה להיות מונצחת בדפי ההיסטוריה, כמו גם במטבחים של גדולי השפים בעולם, בגלל נפולאיון..
ביוני 1800, במרנגו, הביס צבאו של נפוליאון את האוסטרים, בקרב שנפוליאון התייחס אליו כאל פסגת ההצלחות של הקריירה שלו.

נפוליאון, כהרגלו, לא אכל לפני צאתו לקרב. הוא אהב להלחם על בטן ריקה ומוח צלול, אבל כשהיה חוזר מן הקרבות היה מורעב ודרש ארוחה מיידית. טבחו הקבוע, דונאן, מורגל היה בשגיונותיו של הביג בוס, אבל הפעם, בקרב מרנגו, הוא היה ממש נואש.
ימים ארוכים של לוחמה ומצור, דלדלו את כל אספקת המצרכים שלו. הוא ידע שתכף יגיע המצביא הגדול, רעב וזועף, ואם לא יהיה במה להאכיל אותו, הדבר עלול לעלות לו בראשו..

הוא שלח כמה מנערי המטבח לעיירה, כדי לנסות ולהביא מצרכים לארוחה.
הללו חזרו עם אספקה עלובה ביותר - תרנגולת מסכנה אחת, כמה עגבניות, קצת פטריות, ראש של שום וכמה סרטני-נהר.. הם לא הצליחו למצוא חמאה, אבל הביאו קצת שמן זית.. בנוסף, הביאו גם שלוש ביצים, אותן טיגן השף והגיש לצד המנה.
זה מה יש.. ועם זה אמור היה השף להכין ארוחה למצביא..

דונאן חתך את חזה העוף לפיסות קטנות, וטיגן אותן בשמן הזית.
הוא מעך שן של שום, וריסק את העגבניות.. לקח את מימיית-האלכוהול של הבוס, (FLASK) ושפך ממנה קצת מהנוזל שהיה בה - קוניאק? יין? העיקר משהו שיוסיף טעם לעוף.
בלית ברירה גם הוסיף לתבשיל את בשר סרטני הנהרות, אפילו שהמחשבה על ערבוב של עוף וסרטנים החרידה אותו. הוא פשוט היה חייב להשביע את המפקד, ולכן השתמש בכל מה שעמד לרשותו..
לבסוף, קישט את המנה בכמה פרוסות לחם, מתוך מנות הקרב של החיילים.

נפוליאון יצא מגדרו מרוב הנאה.
זה כל כך ערב לחכו, עד שהוא ציווה על הטבח להכין את המנה הזאת אחרי כל קרב!

בהזדמנות הבאה, לאחר שנפוליאון ניצח בקרב נוסף, דונאן, שהפעם לא סבל ממחסור במצרכים, ניסה לשדרג את המנה על ידי החלפת כמה מן המצרכים ועל ידי סילוק בשר הסרטנים שנראה לו צירוף לא מתאים. נפוליאון השתולל מזעם. הוא דרש לשחזר את המנה המקורית, זו של אחרי הקרב במרנגו. והסיבות לא היו לגמרי גסטרונומיות, אלא מטעמים של אמונות טפלות: בראשו של המצביא הגדול, שהאמין מאד באמונות טפלות, שילוב של עוף וסרטנים היה בשבילו מתכון מנצח לכל קרב. השילוב זוהה אצלו עם נצחון, והוא לא רצה להחליפו.

המנה התפרסמה, וכל שף שהחשיב את עצמו באותם ימים, ניסה לשחזרה במטבחו. היא קיבלה את השם 'עוף מרנגו' לזכר הקרב המפורסם, והשפים נשארו נאמנים למצרכים הפשוטים שהרכיבו את המנה המקורית, ולא ניסו לשדרג. השינוי היחיד שהכניסו, זה לסלק את הסרטנים. באמת, בעיני כולם השילוב של עוף עם סרטנים נראה כחילול קודש גסטרונומי..

במקום הלחם העבש של מנות הקרב, מצרפים כיום למנה שתי פיסות של לחם-טוסט, תקועות לתוך הרוטב. עוף מרנגו ללא הטוסט, אינו עוף מרנגו אמיתי!

אז מה דעתכם, בלי קרבות ובלי נצחונות, להכין את המנה הזאת סתם כך מפני שהיא פשוטה וטעימה?

הנה, כך מכינים אותה:



עוף מרנגו

המצרכים
5 פרוסות של חזה עוף חתוכות לקוביות בגודל זית
2 כפות שמן זית
2 בצלים בינוניים, קצוצים דק
1 כף קמח
חצי כוס מים
רבע כוס יין לבן יבש
3 כפות רסק עגבניות
1 שן שום גדולה, כתושה
רבע כפית טימין טחון
1 עלה דפנה
חצי כפית מלח
רבע כפית פלפל שחור
250 גרם פטריות (שמפיניון, פורטובלו) מנוקות וקצוצות לקוביות, כמו לסלט
1 כף פטרוזיליה קצוצה דק

אופן ההכנה
מחממים את השמן על להבה בינונית בסיר/מחבת עם תחתית טפלון, לא דביקה.
מוסיפים את קוביות העוף, ומשחימים מכל צד
מוסיפים את הבצלים ומבשלים/מטגנים יחד עד שהם מזהיבים
מפזרים את כף הקמח, ומערבבים ללא הפוגה במשך כשלוש דקות
מוסיפים את המים, היין, רסק העגבניות, השום הכתוש, עלה הדפנה, הטימין והמלח והפלפל השחור מביאים לרתיחה
מנמיכים את האש, מכסים ונותנים להתבשל על סף רתיחה עדינה במשך כ - 30 דקות

בכף מחוררת, מוציאים את כל נתחי העוף לצלחת, מכסים ושומרים אותה חמה
מכניסים את הפטריות לרוטב שנשאר במחבת, ומבשלים במשך בכרבע שעה
אח"כ שופכים את הפטריות כולל הרוטב על נתחי העוף, ומגישים.

המתכון עלה לאתר בתאריך: 22.8.04


חזרה למאכלי עוף             לדיון בפורום