פרפר חזה הודו אפוי

כל אלה שחושבים שהודו יבש להם מדי, ולא מחליק בגרון, חכו רגע. לא לברוח.
זה מתכון של הודו אחר, טעים טעים ועסיסי כמו שהודו לא ידע שהוא יכול בכלל להיות!
מיד המתכון, אבל סיפור קטן לפניו..

לפני כמה שבועות הוזמנתי לארוחה בביתה של חברתי הרוסיה, דינה.
בחודשים האחרונים למדתי להוקיר ולכבד את כישורי המטבח המאוחרים שנתגלו בה..
אבל מה? זאת, תנו לה רק דגים! דגים, ועוד פעם דגים..

את דינה העסקתי אצלי במשרד הנסיעות כשהיתה עולה חדשה בת חודשיים בארץ.
העברית שלה, אחרי חודשיים אולפן, היתה הדבר הכי מצחיק ששמעתי, לא יודעת איך קיבלתי אותה לעבודה.. כל מה שביקשתי ממנה לעשות, היא היתה אומרת 'כן כן כן, כן... כן... כן כן... טוב, כן'...
זאת היתה בערך המילה היחידה שהיא הבינה.
אחר כך היתה רצה לחדר שלה ויושבת שעה שלמה עם מילון כדי לנסות להבין מה אמרתי..
אבל איכשהו, נפשי נקשרה בנפשה. הערצתי את אומץ הלב שלה, לבוא לבד ארצה, בלי משפחה, כמעט בלי חברים, ולעמוד בראש מורם נגד כל הקשיים, ולהצליח.
'אני גיבורה' היא למדה מהמילון להציג את עצמה..
ומאז הפכנו לחברות בלב ובנפש, יותר קרובות ממשפחה.

אבל נחזור לדגים..
באותם ימים רחוקים, במשרד הנסיעות הקטן והאינטימי שלנו, נהגתי לחגוג ימי הולדת מלכותיים לכל אחד מהעובדים. עם עוגות ועוגיות וקרמים וקצפות ושוקולדים - ממש חגיגה מתוקה, והרוב מעשה ידי. ממש הייתי טורחת.

כשהתקרב יום ההולדת של דינה, בשנה הראשונה שלה אתנו, היא ניסתה לרמוז לי בעדינות ש... אעפעס... שוקולד והיא... לא ממש חברים.
לא אכפת לי, אמרתי לה. את עכשיו בישראל, ובישראל חוגגים ימי הולדת במתוקים!
היא עיקמה קצת את הפרצוף (הכל בצחוק כמובן) אבל קיבלה עליה את הדין..

כשהגיע יום ההולדת, חשבתי פעמיים. מה, אני הרי רוצה לשמח אותה, לא? מה אני אביא לה שוקולד וקרמים שהיא לא תיגע בהם?
בו במקום קיבלתי החלטה: ביום ההולדת שלה אני אחרוג ממנהגי, ואכבד אותה במה שהיא אוהבת.
ומה היא אוהבת? דגים. מכל סוג צבע מין וריח.

הלכתי לסופר גדול, נעמדתי מול דלפק הדגים המלוחים והמעושנים, ולקחתי קצת מכל דבר. יצאתי משם עם איזה 20 קופסאות מלאות בדגים + 2 ככרות לחם רוסי שחור עגול + חמאה + מלפפונים חמוצים.
דגים רצתה? דגים קיבלה.
איזו שמחה ואושר הציפו אותה למראה הדגים.
פתחנו שולחן..
דינה היתה כמעט היחידה שאכלה. כל העובדים הישראלים, ואני ובתי גיליה בראשם, לא חברים של דגים!
מקסימום - טעמנו פרוסת לחם עם חמאה..
אז בשבילה זו היתה אחלה יומולדת.. אנחנו 'סבלנו'..

אחר כך עזרנו לה לקפל הכל, לארוז, לשים במקרר, וכשהיא הלכה הביתה היא לקחה אתה את כל מה שנשאר.
כעבור שבועיים בערך, היא הודיעה לי: 'חמדה, היום גמרתי יומולדת שלך... '
שבועיים תמימים - זה היה האוכל שלה..

למה אני מספרת את זה עכשיו?
כי כשהיא הזמינה אותי לארוחה לפני כמה שבועות, אמרתי לה 'תשכחי מזה. אצלך יש רק דגים, ואני לא באה..' והיא נשבעה לי שלכבודי היא תכין גם דברים אחרים, חוץ מדגים..
והיא אכן הכינה.. באמת טרחה הרבה, אבל 'הרימה' שולחן למופת!

מאד מצא חן בעיני נתח חזה הודו שהיא הכינה, הוא פשוט היה משגע. רך ומתובלן, לא יבשושי כמו שחזה הודו נוטה בדרך כלל להיות.
היא פרסה אותו בסכין חדה לפרוסות דקות, וזה היה פשוט טעים ומרשים.

חודשיים אני מבקשת ממנה כבר את המתכון, והיא אומרת 'כן כן כן' ולא נותנת.
אתמול 'ישבתי' עליה חזק, עד שהיא שיחררה אותו...
לקח לנו אמנם למעלה משעה עד שהכל היה ברור, במהלכה היא היתה צריכה להתייעץ עם מילון, ועם חברה - איך אומרים בעברית עלה דפנה ומה זה בדיוק חרדל או פלפל אנגלי, אבל בסוף - יש מתכון!

והנה הוא לפניכם..



פרפר חזה הודו אפוי

המצרכים
נתח פרפר חזה הודו - לא להפריד את שני החצאים, אלא אם כן מתכוונים להכין רק חצי כמות
-10 עלי דפנה גדולים
10 גרגרי פלפל אנגלי שלמים
10 שיני שום קלופות
מלח
חרדל
מיונז

אופן ההכנה
רוחצים את חזה ההודו היטב, מייבשים במגבת נייר.
מנקים אותו מחתיכות שומן או סחוס, אם יש
כותשים ביחד, כתישה גסה, את השום, הפלפל האנגלי ועלי הדפנה. הכי טוב, במכתש ועלי, אבל אם אין - צריך לאלתר.. עם פטיש השניצלים, או עם משהו כבד. את עלי הדפנה היבשים אפשר לשבור ולפורר ביד לחתיכות קטנטנות, כמו גרגרי אורז. את הפלפל האנגלי לפצלח, את השום לכתוש. התערובת צריכה להיות גסה.
מערבבים את כל התערובת הזאת יחד

לוקחים סכין חדה, ודוקרים בה את החזה, עד לעומק
מרחיבים קצת את הפתח עם הסכין הנעוצה בבשר, וממלאים בקצת מתערובת עלי הדפנה והשום והפלפל האנגלי
דוקרים את החזה הרבה דקירות, במרווחים של כ - 5 ס"מ בין דקירה לדקירה, וממלאים את כל הפתחים בתערובת

מערבבים כמות שווה של חרדל ומיונז - הכמות תלויה בגודל הנתח שאתם מכינים
מוסיפים לחרדל ולמיונז מלח לפי טעמכם
מורחים את כל חזה ההודו בשכבה נכבדת של החרדל והמיונז, שיצופה טוב טוב מכל צד
מניחים בקערה, סוגרים אותה בניילון נצמד, ונותנים לנוח לילה שלם במקרר.

למחרת, מכניסים לתנור שחומם מראש ל180-200 מעלות, בערך לחמישים דקות
להקפיד לא לאפות יתר על המידה, כדי שלא לייבש את הנתח
הוא צריך להיות עשוי, אבל עסיסי ולא מצומק

מניחים להתקרר
מגישים לשולחן שלם, על צלחת הגשה יפה מעוטרת בירק, עם סכין חדה, וכל סועד פורס לעצמו

אם נשאר משהו, זה מילוי נהדר לסנדוויצ'ים, כמו נקניק פסטרמה רק יותר טעים!


חזרה למאכלי עוף             לדיון בפורום