|
טאס-קבאב הודו טאס קבאב במקורו הוא תבשיל תורכי, ויש לו כמה וכמה גירסאות. נראה לי שאפשר לקרוא בשם זה לכל מאכל המשלב בשר כל שהוא + ירקות, המבושלים במיץ של עצמם, מבלי להוסיף נוזלים... הגירסה הבאה, היא פיתוח שלי למתכון שקיבלתי מדודתי מירי. אני זוכרת שבילדותי אכלתי את זה אצלה פעם או פעמיים, וטעם של עוד נשאר לי על השפתיים... לפני מספר שנים ביקשתי ממנה את המתכון, והיא התחילה עם ה 'ככה' וה 'בערך' ו 'מה שיש בבית'.. היו כמובן כמה מרכיבי חובה, אבל היא השאירה כר נרחב לאילתורים. בתוך כמה ימים, פיתחתי לי את המתכון האולטימטיבי שלי. תמיד הכנתי אותו עם חזה עוף. אתמול - שוב נאלצתי לאלתר, כי לא היה לי חזה עוף בבית, והכנתי את התבשיל עם פרוסות דקיקות שפרסתי מחצי 'פרפר' הודו. יצא מעולה. הנה, כך מכינים:  טאס-קבאב הודו  המצרכיםחצי 'פרפר' חזה הודו 4-5 תפוחי אדמה קוביה בינונית של דלעת 4 בצלים 2 עגבניות חצי חבילת כוסברה קצוצה מלח, פלפל, כורכום, מעט אבקת מרק רק אם חייבים אופן ההכנהבסכין חדה, פורסים את חזה ההודו לפרוסות דקיקות מאד, בעובי של פחות מס"מ אחד. הגודל והצורה של הפרוסות לא ממש משנה, רק העובי, שתהיינה דקות. בסיר בעל תחתית עבה שמים מעט שמן, ואח"כ מתחילים להרכיב את המאכל, שכבות שכבות. על כל שכבה שמניחים בסיר, מפזרים תערובת של מלח ותבלינים. הפטנט שלי, לערבב מלח + פלפל שחור + כורכום או חווייג' בתוך מלחיה קטנה, או מיכל תבלין שהתרוקן, ולרסס את המאכל בתערובת, במקום לשים כל דבר בנפרד. יחס הכמויות - לפי טעמכם הפרטי.. זהו סדר השכבות: פורסים את הבצלים לטבעות לא כל כך דקות, ומניחים בתחתית הסיר שכבה אחת של פרוסות בצל. פורסים את הדלעת לפרוסות ומניחים על הבצל, שכבה אחת (לא להשתמש בכל הדלעת, צריכים אותה לכמה שכבות..) מפזרים מלח ותבלינים פורסים את תפוחי האדמה לפרוסות דקות, מסדרים שכבה, ממליחים ומתבלים מפזרים על תפוחי האדמה כוסברה קצוצה בנדיבות מעל הכוסברה מסדרים שכבה של פרוסות ההודו החתוכות דק, מפזרים מלח ותבלינים חוזרים על כל מערך השכבות הזה פעם נוספת: בצל, דלעת, תפוחי אדמה, כוסברה, פרוסות הודו מסיימים בשכבה נוספת של תפוחי אדמה ועליהם כוסברה פורסים את שתי העגבניות לפרוסות ומניחים אותן כשכבה אחרונה שמים את הסיר על האש, להבה גבוהה למשך כרבע שעה, הבצל בתחתית מיטגן קצת, אבל אז כל הירקות מתחילים להפריש נוזלים והטיגון נפסק. מנמיכים את האש ומתחילים את תהליך הבישול האיטי, עד שכל הנוזלים בסיר מתאדים. לתבשיל הזה לא מוסיפים מים, הוא מתבשל 'במיץ של עצמו'... ככל שהסיר ישהה יותר זמן על האש הנמוכה, ככה התבשיל יקבל גוון יותר עמוק ויפה למי שיש סיר חשמלי של בישול איטי - זה יוצא מצויין וחסידי הבישול הארוך בתנור, כמוני, פשוט מוזמנים לתקוע את הסיר לתנור לכמה שעות ולשכוח ממנו, על חום נמוך כמו חמין.. להגשה, הופכים את הסיר על מגש רחב.. הירקות רכים וטעימים, ונתחי חזה ההודו, היבשושי בדרך כלל, יצאו לי ממש נימוחים בפה.. המתכון עלה לאתר בתאריך: 4.7.04 חזרה למאכלי עוף לדיון בפורום
|
