ר'ריפאת - מציות מרוקאיות

יש לי אבא מבוגר, שיזכה לשנים ארוכות וטובות, שמכור למציות האלו. כוס תה או כוס קפה לא מחליקות לו טוב בגרון, אם אין על ידן שתיים שלוש מציות כאלו.
ואני, כמו כל בת מסורה, ממונה על האספקה השוטפת...
מדי יום שישי הוא מתייצב אצלי בבית עם קופסת הטאפרוור הגדולה, ריקה לגמרי, ומכריז שנגמרו לו העוגות.. כאילו שלא ידעתי..
כשהוא עוזב את ביתי, כעבור כמה שעות, הקופסה מתחת לזרועו מלאה באספקה חדשה...
לפעמים נשבר לי ומשעמם לי להכין שוב ושוב את אותו מתכון, ואני מנסה להתפרע עם כל מיני חידושים.
אבל הוא בשלו - בלי המציות, המשקה לא ערב לחיכו...
יש רק דבר אחד שאולי מצליח קצת לדחוק את המציות המרוקאיות מן הקופסה, ואלה הם סקונס אנגליים שאני מכינה לפי מתכון של בית המלוכה הבריטי..
טעם משובח יש לו לאבא שלי, יודע מה טוב..
בקרוב אני אתן את המתכון הזה לסקונס המלכותיים, אבל להיום - נסתפק במשהו הרבה יותר עממי, סתם מציות מרוקאיות של פשוטי העם..
אבל אל תטעו בהן - כמה שהן פשוטות, ככה הן ממכרות..
הן פריכות, משביעות, זרעוני השומר נותנים להם טעם וארומה מיוחדים וחזקים, ובכלל - זה טעם של בית..

אז הנה, ככה מכינים אותן:




ר'ריפאת - מציות מרוקאיות

המצרכים
1 ק"ג קמח
1 + 1/4 כוסות סוכר
1 כוס שמן
1 + 3/4 כוסות מיץ תפוזים סחוט טרי. (אם אין, בלית ברירה אפשר מים, אבל זה לא אותו הדבר)
3 ביצים
2 שקיות אבקת אפיה
2 כפות שומשום
1 כף גדושה זרעוני שומר (נקרא גם אניס, או יאנסון) ואפשר קצת יותר, עד 2 כפות, אם אוהבים את הטעם

אופן ההכנה
מערבבים את הקמח עם אבקת האפיה בקערה גדולה
מוסיפים את הסוכר ומערבבים היטב
מוסיפים את זרעוני השומשום והשומר
מוסיפים את השמן ומערבבים
מוסיפים את שלושת הביצים ומערבבים
מתחילים ללוש את הבצק ביד אחת, כאשר ביד השניה מחזיקים את הכוס עם מיץ התפוזים, ומוסיפים אותו בהדרגה תוך לישה מתמדת
מפסיקים להוסיף עוד מיץ כאשר הבצק אחיד, גמיש ולא דביק
לפעמים אין צורך בכל כמות המיץ, ופעמים מאידך - הוא לא מספיק. הכל תלוי בסוג הקמח ובספיגה שלו
לכן, אם הבצק עדיין קשה ולא אחיד, אפשר להוסיף עוד טיפת מים. ואם הבצק דביק - להוסיף קצת קמח.
מוציאים את הבצק מהקערה, ולשים אותו על השיש, בשתי ידיים, במשך כחמש דקות רצופות, עד שהוא ממש הופך לגוש חלק וגמיש.
כמובן שאפשר לעשות את כל התהליך גם במיקסר.
מכסים את הבצק בניילון, ונותנים לנוח כרבע שעה

מקמחים קלות את השיש
מחלקים את הבצק לשלושה חלקים
מרדדים כל חלק לעלה גדול, לא עבה מדי אבל גם לא דק מאד. בערך בעובי של כחצי ס"מ
בעזרת גלגלת בצק מיוחד (ידית ארוכה שבראשה גלגל שיניים מסתובב) חותכים למלבנים בשתי וערב: קודם כמה חיתוכים מלמעלה למטה, ואח"כ חיתוכים מימין לשמאל

מתקבלים מלבני בצק בערך בגודל של 7-8 ס"מ על 10-12 ס"מ
אם אין גלגלת, אפשר גם עם סכין, אבל זה פחות יפה

מעבירים את המציות למגש אפיה גדול מרופד בנייר אפיה
לוקחים מזלג, ונועצים אותו כמה פעמים בכל מציה, כדי לעשות חורים לקישוט

מחממים את התנור ל - 180 מעלות
אופים עד שהמציות מזהיבות ומקבלות צבע שזוף יפה.

מקררים בטמפרטורת החדר, ואחר כך שומרים בקופסה אטומה.
מגישים על יד כוס תה עם נענע, רצוי מתוך קנקן מתכת מסורתי, ומרגישים מאד מאוד אותנטיים..

(אגב, טעמתי בכמה הזדמנויות במהלך ביקוריי במרוקו את המציות האלו - שלנו יותר טעימות..)


חזרה לקוקיות             לדיון בפורום