|
דולסה די בימבריו - מעדן חבושים את מעדן החבושים הזה נהוג להכין אצלנו בראש השנה. אולי זה בגלל שזו בדיוק העונה של החבושים, אבל יתכן גם שזה כדי לקשט את שולחן החג בעוד משהו מתוק, שתהיה שנה טובה ומתוקה. אני מכינה בדרך כלל כמות גדולה, ואחרי ראש השנה שומרת את מה שנשאר, אם נשאר, בקופסה אטומה במקרר. כשמתחשק משהו מתוק - כפית אחת גדושה ישר מהמקרר לפה, שולחת אותך לגן עדן.. אפשר גם להשתמש בזה למילוי של עוגות - שטרודלים למינהם. אגב, אין חובה להחזיק את המרקחת דווקא במקרר. אני עושה זאת רק כדי שזה לא יסתובב לי גלוי מול העיניים... אחרת זה פשוט יתחסל במהירות הבזק. במקרר, זה לפחות מוסתר מאחורי הגיל והיוגורט וזה פחות מהווה פיתוי.. את המעדן הזה נהוג היה לשים במין כלי זכוכית או קריסטל מעוצב, עם רגל אחת גבוהה, או שלוש רגליים קצרות. הכלי נסגר עם מכסה זכוכית תואם, כבד כזה, עם גולה בראשו שתשמש לפתיחה. המרקחת הוגשה לאורחים עם כפית כסף קטנה, מעוטרת ובדרך כלל גם חרוטה עם ראשי התיבות של שמה של בעלת הבית. כוס זכוכית דקיקה עם מים קרים היתה פריט חובה שהתלווה למעדן החבושים, כדי לשטוף את המתיקות. כמה יופי היה בגינונים האלה של אז. למי יש היום בכלל כלים יפים כאלה שמיוחדים למאכל זה או אחר? במטבחים של היום, הכל משמש להכל, ואני בכלל שומרת את המעדן בקופסת טאפרוור פושטית. טוב שסבתא שלי לא רואה אותי.. אבל אומרים שאל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו, נכון? אז הנה, זה מה שיש בקופסת הפלסטיק:  דולסה די בימבריו  המצרכים3 חבושים גדולים 2 וחצי כוסות סוכר אופן ההכנהשוטפים את החבושים ומקרצפים היטב עם ספוג או מברשת נקיה חותכים לרבעים, ומסלקים את הגרעינים. (מלאכה לא קלה - החבוש לא מתמסר בקלות!) מלבישים במעבד מזון את דיסקית הגירוד הגס, עם החורים היותר גדולים. מגרדים את כל כמות החבושים. אפשר גם בפומפיה אבל זו עבודה קצת קשה.. מניחים את החבושים בקערה, ושופכים עליהם את כל כמות הסוכר, מכסים בניילון נצמד ושומרים לילה במקרר. למחרת, מביאים לרתיחה על אש בינונית, מנמיכים האש ומבשלים כשעה. סוחטים חצי לימון גדול לתוך הסיר, מערבבים היטב, מכבים את האש ומניחים להתקרר. זהו, אם יש כלי זכוכית כזה יפה, מאלה המקשטים את הויטרינה, מעבירים את המרקחת אליו, ואם אין, אז לקופסה אטומה. מזל שעונת החבושים די קצרה בארצנו. אפשר להתמכר למעדן הזה בקלות.. בחזרה ליום יום חג
|
