|
חרוסת ספרדית אצלי לבד, באוסף המתכונים שלי, יש לי לפחות 30 גירסאות שונות להכנת חרוסת לפסח. לכל ליל סדר אני מכינה לפחות 4-5 סוגים שונים. בעוד שכל הסוגים האחרים משתנים מדי שנה, מתכון אחד נשאר קבוע תמיד, והוא המתכון שאביא הפעם. זהו מתכון קל להפליא, אבל טעים בטירוף. אחראי לו דוד-רבא של המשפחה, דוד ויקטור, שהיה מכין אותו בביתו, ומביא אתו צנצנת גדולה לכל ליל סדר אליו הגיע להתארח. שנים רבות הוא לא רצה לספר לנו איך מכינים את המתכון ה'סודי'. נראה לי שהוא פשוט התבייש בקלות שלו. בטח רצה שנחשוב שהתאמץ קצת יותר.. אבל פעם אחת, כנראה כשהרגיש שהוא חייב להעביר את המתכון למישהו נוסף מן המשפחה, בטרם ירד אלי קבר יחד אתו, הסכים לספר לאמי כיצד הוא מכין את החרוסת שלו. ומזל שכך, כי פסח אחד או שניים אחר כך הוא נפטר, אבל המתכון שלו חי וקיים ומכבב על כל אחד משולחנות הסדר של החמולה הגדולה שלנו. 'עשית כבר את החרוסת של דוד ויקטור?' היא שאלה שנשאלת בין נשות המשפחה כל שנה מחדש. אצלי התשובה היא תמיד: 'לא, עוד לא, אני עושה ברגע האחרון, אחרת לא יישאר ממנה כלום!' אז הנה, ככה מכינים את החרוסת של דוד ויקטור:  חרוסת ספרדית  המצרכיםצינצנת סילאן מוכן הנמכר במרכולים 200 גרם שומשום אופן ההכנהבמחבת נקייה ויבשה קולים בבת אחת את כל כמות השומשום, עד שהוא מזהיב ומעלה ריח נהדר. יש לערבב כל הזמן ולנענע את המחבת כדי שהשומשום לא ייחרך. לשים לב שהאש לא תהיה גבוהה מדי, כי יש לשומשומים נטייה להתפצלח ולעוף לכל עבר. לתוך קערת זכוכית שופכים, מן הצינצנת, סילאן בכמות הרצויה לחרוסת. מתחילים להוסיף שומשום, כף אחרי כף, עד שמגיעים למרקם הרצוי לכם. התוצאה הסופית צריכה להיות במרקם של טיט, לזכר הלבנים שבני ישראל הכינו במצרים. בעברית קלה זה אומר שצריך לא להתקמצן עם השומשום, לשפוך בנדיבות, שיהיה סמיך. עדיף יותר מאשר פחות, כי אם יצא סמיך מדי, תמיד אפשר לדלל עם עוד קצת סילאן. כשהחרוסת עומדת קצת בצלחת, יש לסילאן תכונה לצנוח למטה ולדחוף את גרגרי השומשום למעלה. לכן צריך לערבב מפעם לפעם. לטבול עלה חסה רענן בחרוסת הזאת, כשהשומשומים מתנפצצים בפה, זה פשוט תענוג. ולמרוח אותה על המצה השמורה זה משהו שנותן כוח לעבור את החג הקשה בשלום... אצלנו אגב, מכינים את החרוסת הזאת לפחות עוד פעמיים במשך החג, מלבד בליל הסדר, כי היא משמשת ממרח נהדר וטעים למרוח בו את המצות.. ושמתם לב כמה שהיא קלה להכנה? ממש אנטי-תזה של עבודת הפרך בטיט ובלבנים.. בחזרה ליום יום חג
|
