תלוש או מתנה?
תגידו, גם אתם 'התמזל מזלכם' לקבל ממקום העבודה תלושי שי לחג?
איזו מתנה מבאסת!
גם אומרים לך איפה ללכת לקנות - הרי יש רשימה מוגבלת של חנויות שמכבדות את התווים, 90% ממנה זה חנויות שכף רגלך לא דרכה שם בעשר השנים האחרונות.
גם מוסיפים לך את ערך התלושים לשכר ברוטו ומנקנקים אותך עם מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות מוגדלים באותו חודש..
וגם מודיעים לך חגיגית, באותיות קידוש לבנה על גבי כל תלוש ותלוש, שלכסף - בניגוד למה שחשבת - אין ערכים מוחלטים.
מה שחשבת שהוא 100 ש"ח, שווה למשל ברשת 'מגה' רק 90 ש"ח. לעומת זאת, בהיפרנטו זה שווה 95 ש"ח.
אתה מתעקש על 100 ש"ח כי זה התלוש שאתה מחזיק ביד, וזה מה ששילמת עליו תוספת מס הכנסה (לא על 90 ולא על 95!) אז אין לך ברירה אלא ללכת לאחד מסניפי השופרסל, הכי יקרים. שמה יכניסו לך אותה במחירים כל כך גבוהים, שכבר תתחרט שלא ויתרת מראש על 10 ש"ח מכל מאה והלכת ישר למגה..
הנהלת החשבונות הזאת שצריך לעשות מקבל השי, מאד מתסכלת, ומוציאה את הכיף שבעצם קבלת המתנה.
מקומות העבודה הגדולים עושים לעצמם חיים קלים, לא צריכים לשבור את הראש על מתנות קצת יותר אישיות לעובדים, ובוחרות את החברה המנפיקה את תלושי השי על פי כמה הנחה היא נותנת להם. כן, גם מהצד הזה, של המעביד, לכסף אין ערכים מוחלטים. הוא קונה תלוש של 100 ש"ח ב-90, או אולי אפילו פחות, אם התחרות בין החברות המנפיקות קשה.
בקיצור, כולם נהנים, חוץ ממך.
המעביד נתן לך מתנה 'גדולה' שעלתה לו הרבה פחות.
קופת החנות או המרכול מקבלת יותר, אבל מזכה אותך בפחות.
מס הכנסה מקבל ממך מס על סכום יותר גבוה משקיבלת בפועל.
ומישהו הרי גם מרוויח כסף טוב מכל העסק הזה בסופו של דבר, לא? אחרת איך אפשר להסביר את ריבוי סוגי התלושים?
למה אני מקטרת? הרי אני בכלל לא עובדת ואף אחד לא התנדב לתת לי שי לפסח..
אבל יש לי שני גברים בבית (אבא שלי ויעקב) שמחזיקים כל אחד בבוחטה של תלושים, ביחד למעלה משתי אלפיות, והם רוצים ללכת לבזבז אותם.
השנה החלטנו שנעשה בתלושים האלה את כל קניות האוכל שלנו לליל הסדר, ובכלל לחג. מדובר בהוצאה נכבדת מאד למי שמתכוון לארח הרבה אנשים, וכמעט בכל יום משבעת ימי הפסח. ההחלטה איפה לקנות הכל היא לא החלטה של מה בכך, וההפרשים עלולים להסתכם בעשרות, אם לא במאות, שקלים.
שעה ארוכה ישבנו וניסינו לבחור רשת אחת שתכבד גם את אלה של מקום העבודה של אבי, וגם את אלה של מקום העבודה של יעקב. מה, אני לא משוגעת לרוץ לעשות קניות לחג בשני מקומות שונים, נכון?
לא 'יצאנו ראש' עם זה.. אם נלך לכאן, נפסיד 10%. אם נלך לשם, נשלם מחירים יקרים ביותר על כל מוצר.
בקיצור, מתנות שעושות כאב ראש הן לא הכי כייפיות, למרות שאני מכירה את האימרה ש'סוס שמקבלים במתנה - לא בודקים לו את השיניים..'
אני זוכרת שפעם היו נותנים מתנות-מתנות לחג. אבי היה חבר אגד, והבית שלנו היה מתמלא פעמיים בשנה במתנות שוות, שלבד - ספק אם היינו מגיעים לקנות אותן..
שולחן וכסאות לפיקניק, מיקסר מרובה חלקים ואופציות, סטים של כלי מיטה יקרים ומהממים, מערכות אוכל מפורצלנים בנות 50-60 חתיכות, סרוויסים לשתיה ולקישוט לויטרינה.. ערכת סירי בישול ומחבתות ועוד ועוד..
והיה למתנות האלו ערך, וזכרנו תמיד שהן מתנה. לא פעם היתה אמי אומרת לי: 'לא, לא בסיר הזה. תביאי את הסיר הגדול של אגד.' או כשהייתי מחליפה כלי מיטה ושואלת אותה מה לשים - היא היתה אומרת 'שימי את הסט של אגד'..
תגידו, מה דעתכם? מה הייתם אתם מעדיפים לקבל?
תלוש, או מתנה?
ואם מתנה - אז מתנה אחת אחידה לכולם, שהמעביד בחר, או שנותנים לך אפשרות בחירה מתוך כמה אופציות?
נכתב על ידי: חמדה.
30.3.04
ממלכת הפלסטיק
ביום שישי האחרון, התפרסמה במוסף '7 ימים' של ידיעות כתבת ענק על תעשיית הפלסטיק של טאפרוור.
כן, כן, פלסטיק, אפילו שהמוכרות שלהם, הנקראות 'מנהלות ומנהיגות' מנסות להתחמק מלהשתמש במילה הגסה. "פלסטיק זה בשוק. אנחנו זה פולימר".. הן אומרות.
טוב, זה לא שאני רוצה לעשות להם פרסומת, אבל בואו נודה שהמוצרים שלהם באמת אחלה. עכשיו, כשעושים סידור ארונות לקראת פסח, איזה יופי זה שכל דבר מוצא את המקום שלו במיכל המתאים לו.
אני עשיתי בעבר כמה רכישות מטורפות ביותר, כל אחת בגובה משכורת של פועל ייצור ממוצע, אבל 'חנקתי' מאז את כל הפריטים בשימוש אינטנסיבי בן שנים.
להבדיל מכל מיני קופסאות פלסטיק מסוגים אחרים, אלו של טאפרוור לא נעלמות לי, המכסים לא נפרדים מבת זוגם הקופסה והולכים לטייל, ולמעט קופסת עוגיות אחת שהותכה, אחרי ששכחתי אותה בתוך תנור והפעלתי אותו כדי לאפות מבלי לוודא שהוא ריק - שום דבר ממה שקניתי לא איבד את הצורה או נשחק.
שווה את ההשקעה, לא?
אני לא מוציאה קופסות טאפרוור מהבית, יהיה מה שיהיה.
לא לוקחת סיכון שהן לא תחזורנה..
מחוץ לבית אני משתמשת בקופסאות הפושטיות שקונים בסופר או מקבלים עם הגלידה או כל מיני מוצרים אחרים.
אתם צריכים לראות איך אני 'נדלקת' כשיש סכנה לאיזה כלי טאפרוור שלי להסתלק מהבית. ציפור נפשי!
נכון, יש לי כמה חברות שמוכרות טאפרוור, אבל הפוסט הזה בפירוש לא נועד לקדם את מכירותיהן.
כתבתי על זה רק כדי להציע, שאם כבר עושים סדר בארונות, ועדיין אין לכם - שווה להשקיע..
ובכלל, אני החלטתי שלחתונה הבאה שאני מוזמנת, אני אקח כמתנה כמה כלי טאפרוור בסיסיים במקום צ'ק. גם אם הכלה הצעירה לא תדע להעריך את זה בהתחלה, בבוא הזמן היא תודה לי.. לא רעיון?
הדבר היחיד שמרגיז בכלי הפלסטיק האלה - זה המחירים השערורייתים שלהם... ראבאק, כולה פלסטיק!
אם מישהו רוצה להציץ באתר שלהם ולהתרשם מהמבחר המדהים - הנה הקישור.
נכתב על ידי: חמדה.
27.3.04
להעיז או לא להעיז?
זו השאלה......
אני לא יודעת מה אתכם? אבל אני די שמרנית,
(הדי הוא בלשון המעטה והשמרנות היא רק בנושא האוכל - אל תטעו....)
כשאני צופה בטלויזיה או קוראת בעיתון על מתכון חדש
אני ממש מתגרה
בלוטות הריר שלי מתמלאות, הבטן דורשת חידוש!
והמח צועק כן! כן!
אבל אני לא מעיזה.
פשוט לא מעיזה לבשל מתכון שלא טעמתי קודם,
תקראו לזה עצלות....
מה? שאני אלך לערוך קניות, אעמוד במטבח שעות ולבסוף זה לא ינעם לחיכי?
נפלתי על הראש??!
קודם טועמים - ואז מתחננים לקבל את המתכון - ולבסוף שוברים ת'ראש לנסות ולמצוא איזה מרכיב תורמת המתכון החסירה כדי שרק לה יצליח - ואז יש הצלחה בטוחה.
לא כך?
ומה אתכם - אתם מהמעיזים? או מהמבינים לליבי?
נכתב על ידי: איה.
25.3.04
סוף סוף נגמרו חבלי הלידה, ואתר מתכונים.נט מגיח בשעה טובה לאוויר העולם.
כמו תינוק שזה עתה נולד, גם הרך העולל הזה עדיין מגשש את דרכו. השתדלנו לעטות עליו כמה שאפשר 'בשר', ובגדים יפים, כדי שיהא ראוי להצגה בפני קהל, ואנו מקוות שהתוצאה תישא חן בעיניכם.
יחד עם זאת, תנו לו ולנו כמה ימי חסד, להרצה..
בינתיים, הנה קצת הסברים על מי ומה ולמה:
אנחנו שתיים שעושות במלאכה - חמדה&איה.
איה היא פריקית של עיצוב.
מלבד האתרים שהיא מעצבת בתשלום, כפרנסה, היא תמיד חייבת שיהיה לה איזה פרוייקט עיצובי כזה מהצד, ככה רק בשביל הנשמה.. משהו אליו היא 'בורחת' כשהיא מסיימת את העבודה על אתרי לקוחות.
את האתר הזה היא אכן עיצבה ובנתה בשביל הנשמה, אבל עם כל הנשמה, והתוצאה הרי היא לפניכם.
הסיפור שלי, חמדה, עם מתכונים הוא אובססיבי משהו.
אני לא יכולה לראות מתכון בלי לגזור אותו, לתלוש אותו, להעתיק אותו, לתייק אותו, וגם לנסות אותו.
זה משהו שכנראה בא לי בגנים מאמי המנוחה, שהיתה גם היא אספנית כפייתית של מתכונים. בכל מקום עליו היית מניח את ידך בבית שלה, היית מוצא גזרי עיתונים עם מתכונים, חוברות שתנובה או אוסם הוציאו לשוק, שירבוטים בכתב יד של מתכון ששודר ברדיו, או תקציר שנרשם תוך כדי תכנית טלויזיה על אוכל.
וכמובן, ספרי בישול... כל להיט חדש שיצא לשוק, מצא מיד את דרכו אל מדף הספרים שלה.
אנחנו, בני ביתה, היינו שפני הנסיונות.
בצד הבישול המשפחתי המסורתי, זה שעובר אצלנו מדורי דורות במשפחה, זכינו לטעום כמה וכמה תבשילים ביזאריים לחלוטין, שאין לנו מושג מהיכן גירדה אותם:
בשר ברוטב מנטה ומנגו, או קונכיות בצק מרודד ממולא בנתחוני עוף במישרה הדרים, ועוד כמה מנות מופרכות לחלוטין בניגודי הטעמים שלהן.
כדי לא לחטוא לאמת אני אמהר ואגיד שהכל היה נורא טעים, ואין לי שום טענות ומענות אל אמי בגין התחביב שלה. עובדה שאימצתי לי אותו.
אוסף המתכונים שלי חוצה גבולות של ארצות וטעמים, סגנונות ושיטות בישול. יש לי הכל מכל בכל. אלפי המתכונים המצויים ברשותי, שמורים בכל מיני שיטות איחסון:
יש כמה קלסרים של גזרי עיתונים, מתוייקים בשקיות ניילון.
יש כמה קלסרים משרדיים שמתפקעים מדפי מתכונים מודפסים.
יש כמה מאות מגה-בייטים של מתכונים על המחשב.
יש כמה עשרות ספרי בישול.
יש אוסף חוברות 'שף' ו 'גורמה' של כמה שנים אחורה.
וגולת הכותרת - יש שתי מחברות, עם דפים מצהיבים, מתפרקים מיושן ומוכתמים משימוש, שבהם כתובים בכתב יד המתכונים הנבחרים שלי.. הליגה הלאומית.
מתכון שזכה להכנס לקודש הקודשים הזה של אחת משתי המחברות, חייב להיות ממש ממש משהו מיוחד, כדי להצדיק את מעמדו בנבחרת..
אז קצת מכל זה ננסה להביא לכם הנה..
איה, בעיצוב ובתחזוקה שוטפת של האתר, ( על כל התמונות והקליפארטס והאייקונים המגניבים של האתר, מגיעות לה כל המחמאות..) ואני, חמדה, באיתור, מיון, קיטלוג וכתיבה של מתכונים להנאתכם..
אנו שואפות להביא הנה מתכון אחד חדש מדי יום.
( בתקווה שזה לא טיפוס על עץ יותר מדי גבוה.. )
בנוסף, הציר המרכזי של האתר יהיה הבלוג הזה בו אתם קוראים כרגע, המטבחון.
לכאן נביא חדשות וידיעות הנוגעות באוכל על כל הקשריו הרחבים, וננסה לעשותו מעניין, כדי שתמיד כדאי יהיה לבוא ולקרוא ולהתעדכן בו.
בתחתית כל פוסט חדש, יש מקום לתגובות, ונשמח לקבל מכם משוב, כדי לדעת שאנחנו לא פועלות בואקום.
לתגובות יותר מפורטות, לדיונים בנושאי אוכל ומתכונים, להעלאת נושאים והצעות - פתחנו את הפורום שלנו, ואנחנו מקוות שהוא יהיה במה לרב-שיח נעים וטעים לכולנו.
אז בואו, הצטרפו אלינו למסע הקולינארי הזה..
תאחלו לנו בהצלחה, ותפרגנו לנו, השקענו כאן טונות של עבודה..
הפיד-בק שנקבל מכם, יהיה הדלק עליו ניסע קדימה..
תודה, ושיהיה לנו רק טעים.
נכתב על ידי: חמדה