בישול מאחורי הסורגים
צרפת זו אומה שיודעת לאכול!
שם, אפילו אסירים בבתי כלא משתתפים בתחרויות בישול, יחודיות למגזר שלהם..
לא מזמן הוכרזה שם תחרות בישולים כלל ארצית, ואסירים
מ - 165 בתי כלא ברחבי המדינה שלחו למעלה מ - 600 מתכונים. השופט היה אחד מבכירי השפים בצרפת, מארק האברלין, בעל מסעדה של 3 כוכבי מישלן, על גבול גרמניה.
מתוך 600 המתכונים, הוא בחר את ה - 100 הטובים ביותר, והחליט להוציא אותם לאור בספר.
הוא היה משוכנע שספר כזה יהיה הצלחה גדולה, גם בגלל הגימיק, אבל גם בגלל שהוא עשוי היה להפוך למין 'תנ"ך' לבישול בכל המטבחים דלי התקציב, שרוצים לבשל טוב, אבל חסרים להם האמצעים לכך.
בין המתכונים ניתן למשל למצוא מתכון ל - 'עוגת הספוג הפשוטה ביותר בעולם', שעלות כל מרכיביה היא סך הכל יורו אחד, 5.60 ש"ח..
לצערו הרב של השף, הוא לא מצא אף הוצאת ספרים שתסכים להשקיע בספר הזה, והוא עכשיו מוציא לאור מהדורה מצומצמת של ספרים, שיישלחו בדואר לכל דורש..
הזוכה במקום הראשון בתחרות הינו אסיר מכלא באיזור נורמנדי, ששלח לתחרות מתכון של דג (Sea-bream) מבושל בפטריות שמפיניון ומוגש על מצע של עלי חסה. הפרס אותו קיבל מהנהלת הכלא - מקלט טלויזיה פרטי.
רעיון התחרות נהגה במוחו של רופא אסירים באחד מבתי הכלא לפשעים חמורים בצרפת.
הדוקטור הנכבד קבע שבישול זו פעולה מאד חשובה בחיי היום יום של האסיר, כיוון שזה נותן לו אפשרות לחלום מעט, לברוח קצת מהמציאות הקשה שלו.
כמה מן המתכונים המופיעים בנבחרת ה - 100, הם פשוטים ומקוריים מאד, ונראה כי הם תולדה של אילתור ומחסור במצרכים שהביא להמצאת מאכלים חדשים - בבחינת 'הצורך הוא אבי כל ההמצאות'.
אבל כמה מן המתכונים הם מקצועיים לחלוטין, ונראה כאילו נכתבו בידיו של שף מיומן, מה שמעלה את הסברה שבבתי הכלא של צרפת יושבים לא מעט אנשים עם רקע עשיר בבישול, אולי אפילו שפים לשעבר..
מארק האברלין מצר על חוסר המעוף של המו"לים בצרפת, ואומר שזה ממש חבל, כי הספר יכול היה לשרת יפה אנשים מבוגרים, אזרחים מעוטי יכולת וגם סטודנטים תפרנים...
הספר כולו הוא שיעור על איך לאכול טוב, במינימום כסף..
מעניין, לא?
אולי אני אנסה גם כן להשיג את הספר בדואר, בטענה שגם לנו בארץ לא חסרות שכבות חלשות שרוצות לאכול טוב ואין להן ממה..
נכתב על ידי: חמדה.
לדיון בפורום
25.5.04
שגעון הגבינומאניה
תגידו, אתם מבינים את השגעון הזה שמתחולל בימים האחרונים על יד מדפי הגבינות במרכולים?
אני עדיין המומה.
נסעתי לי לתומי לאחד מענקי המזון בתלפיות (נו, כן, אני גרה בכפר הזה שנקרא ירושלים, מה לעשות..) כדי להצטייד
באי אלו מצרכים לחג.
10-13 איש (כמה עוד לא נתנו תשובה..) מתעתדים ללקק אצלי את האצבעות עם כל מיני מעדני חג מסורתיים שאני מכינה מדי שבועות, ולכבודם הייתי צריכה או לחטוף משאית חלוקה עמוסה מוצרי חלב של אחת המחלבות הגדולות, או לגשת לסופר ולקנות.
חשבתי שלקנות זו האופציה היותר שפוייה, כי הרי את הצ'אנס שלי לשחק בבוני וקלייד כבר פיספסתי מזמן. אבל איך כשהגעתי למגרש החניה הסתום, הבנתי שדווקא שוד המשאית בצהרי היום היה יכול להיות יעיל יותר.
מאחר ותכף מצאתי את עצמי בסנדוויץ', עם מכוניות מקדימה ואחורה, לא היתה אפשרות לסגת, ובהרבה מרץ ונחישות פילסנו את דרכנו אל תוך החנות.
מה קרה? פרצה מלחמה? הודיעו על איזה מצור? עוצר? שעת חירום? רעב כבד שעומד לרדת על הארץ?
'נהגי' העגלות בתוך הסופר לא בהכרח עברו תיאוריה ולמדו להתנווט בתנועה כזו סואנת, והכל הפך לפלונטר אחד גדול.
יעקב נעמד עם העגלה שלנו באיזו קרן זוית, בלי להפריע לאף אחד, ואני עשיתי גיחות אל העגלה וממנה, חוזרת כשידיי עמוסות לעייפה סחורות ממדפים רחוקים שלא ניתן להתקרב אליהם עם העגלה.
הכל היה פחות או יותר נסבל, עד שהגענו לגבינות.
צפוף, אבל נו, בלי עין הרע, כן ירבו חגים בישראל.
בדלפק השירות של הגבינות, עמדו לפחות 20 איש בתור.
מאחר וידעתי שאני זקוקה לגבינות מיוחדות, מאלו שבדרך כלל לא מוצאים באריזות המוכנות, לא היתה לי ברירה אלא להמתין. יצאתי משם בשן ועין, אנשים התחילו להופיע ממרחקים והשתחלו לתור בטענה המוכרת שהיו כאן קודם, ושמרו תור, והנה עובדה העגלה שלי כאן, ותשאל את זותי אם אני לא אחריה, וכו'. ממש כמו בקופת חולים.
לא נורא, בואו נגיד שזה סתם לחץ של ערב חג. יצאתי משם כשבעגלה יש לי את כל חבלי הארץ: גלעד וגליל ובשן וגולן ועוד.
אבל כל זה לא הכין אותי לקראת מה שחיכה לי ליד המקררים עם המוצרים הארוזים. שם התחולל הבלגן האמיתי.
עוד אני מנסה להשתחל עם העגלה שלי לאיזה חריץ קטן שנבקע בחומת האנשים, קפצה עלי דיילת חמודה של חברה X והציעה לי את המארז המוכן, הערכה המושלמת להכנת עוגת גבינה. חייכתי ואמרתי לא תודה, הרי הבנות כאן בפורום נתנו כמה עשרות מתכוני עוגות גבינה, ולי עצמי יש במאגר עוד כמה וכמה עשרות משלי. אז שאני אלך על תערובת מוכנה?
אבל אז התחילו להשלף המתנות: קודם כל הקופסה, כמה היא שימושית ויפה. אחר כך זוג כפפות להוצאת מגשים חמים מהתנור, ואחר כך חבילת שוקולד קטנה, שיהיה מתוק בפה.
חשבתי על זה שהילדונת החמודה בטח עובדת על אחוזים, והחלטתי להעשיר אותה בשניים-שלושה ש"ח.
טוב, תביאי, אמרתי..
ואפילו התווכחתי קצת על צבע הקופסה שהיה מגעיל.
היא הלכה למחסן והביאה לי צבע אחר.
יפה - עוגת גבינה אחת כבר יש לי.
אבל הנציגים של החברות האחרות לא חלמו לתת לי לעבור על פניהם מבלי שידביקו לי גם כן את המציאה הגדולה שלהם. מארזים מתוחכמים, שניים במחיר אחד, או - את משלמת על הגבינה ומקבלת באותו מחיר פירות יער. או, את קונה את הפשטידה במחיר מציאה, והתבנית - רב פעמית - היא מתנה חינם..
כמות נציגי החברות הללו, השתוותה בערך לכמות הלקוחות, והיו הרבה לקוחות, או-הו כמה הרבה..
בחצי אוזן שמעתי אחת מהנערות הלבושה בחולצה עם לוגו ענק של החברה שלה, מתבכיינת בפלאפון לאיזה בוס על מה נציגי החברה האחרת עושים לה - חוטפים לה את האנשים תוך כדי שיחה, דוחפים להם ליד מתנות כשהיא עדיין לא סיימה להרצות להם על ה'דיל' שלה..
'אני לא יכולה ככה, שום דבר לא יוצא לי מזה שאני כאן!' אמרה לו בטון צווחני עד היסטרי, ותכף ומיד רציתי לגשת אליה ולהגיד לה, בואי, מותק, אני אקנה ממך משהו, אל תהיה מעוצבנת..
הטירוף בהתגלמותו.
אנשים קנו שם מוצרי חלב כאילו אין מחר.
לאן ילכו כל הכמויות האלו? מי מסוגל לאכול כל כך הרבה גבינות/יוגורטים ושמנת מתוקה?
מה, בונים על זה שאפשר לאפסן במקרר? עד ראש השנה ימשיכו לאכול חלבי של שבועות?
כשהגעתי לקופה, אחרי מה שדמה בעיניי ליום עבודה מפרך במשרה מלאה, שמתי לב שגם אני נוגעתי באותו נגע.
העגלה שלי היתה עמוסה במוצרי חלב, שללא ספק יוכלו להאכיל 100 איש, ולא רק את אותם 10 שקרוב לודאי יאכלו אצלי.
אין לי מושג איזו יד נעלמה דחפה לי אותם לעגלה,
או שמא הייתי זו אני שפשוט נסחפה עם ההמונים?
'כולם לוקחים, סימן שצריך'..
בחג שבועות הבא אני רוצה סטייקים על האש, ודווקא ביום העצמאות לחגוג עם מוצרי חלב. פשוט כדי לשבור את סינדרום העדר.
עם ישראל השתגע, בחיי, ובטח עוד ישלם על זה ביוקר בטריגליצרידים וכולסטרולים..
אבל מה אגיד לכם, בלי טירוף הגבינות הזה - לשבועות לא יהיה טעם של שבועות. לא ככה?
שיהיה לנו רק חג שמח, וטעים..
נכתב על ידי: חמדה.
לדיון בפורום
20.5.04
לאכול באיטליה
אני חובשת לי קסדת פלדה על הראש, שלא יסקלו אותי באבנים, כי אני הולכת להגיד משהו שבטח יקפיץ עלי את אניני הטעם:
חבר'ה, האוכל בארץ שלנו הוא הרבה יותר טעים, מגוון, מתוחכם מאשר באיטליה!
כל אלה שחולמים בעיניים מצועפות ובפה זב ריר על המטבח האיטלקי - תתעוררו.
בארץ יותר טוף.
הפיצות אצלנו בארץ הרבה יותר טעימות מאלו של איטליה.
הגבינה שלהם על הפיצות חסרת טעם, התוספות בנאליות וחסרות השראה. המנות גדולות, נכון, וסותמות לך את הרעב, אבל לא מותירות לך בפה שום 'ערך מוסף'. חופן פטריות משומרות שנזרק מעל לפיצה, או כמה פיסות של לבבות ארטישוק מקופסה, או פרוסות קישואים סתמיות קלויות מעט בגריל, או חציל חצי נא שמונח מעל פיצה ממש לא מלהיבים אותי. שלא לדבר על בשר החזיר שהם דוחפים לכל מקום.
(בטח שיהיה מי שיגיד שאם אני לא יודעת להעריך פרוסת פרושוטו איטלקי טוב, אז אני לא מבינה באוכל.. שיגיד.)
אחר כך מגיעים לפסטות.
אני מוכנה להודות שאולי מרקם הפסטה שלהם, הבצק ומידת העשיה המדוייקת, הם אולי קצת יותר טובים מאשר אצלנו.
טוב, בו'ינה, עם הטונות של הפסטה שהם אוכלים יום יום, הם היו חייבים להגיע להתמחות אולטימטיבית בעניין הזה.. אבל הרטבים אצלנו - לוקחים אותם עם יד קשורה לאחור.
קודם כל הבנאליות חוגגת, ורוטב העגבניות הפשוט (פומודורו) או העגבניות והבשר (א-לה ראגו הם קוראים למה שאנחנו קוראים בולונז) מכבבים בשמונים אחוז מצלחות הפסטה הנאכלות שם.
פ'סדר.. טעים. אבל לא שום דבר מיוחד לכתוב עליו הביתה. ולאכול את זה יום יום?
אז הגיוון בא להם מצורות הפסטה השונות.
יום אחד זה ספגטי, ואחר כך מקרוני (מקרוני באיטליה זה דווקא הצינורות העבים החלולים, באורך 5-6 ס"מ).
למחרת זה בוקטיני ואחר פטוצ'יני, וכך הלאה וכך הלאה. אבל בעקרון זה כל יום אותו הדבר..
אה, שכחתי להתחיל עם האנטיפסטי... איפה איפה צלחות האנטיפסטי הנהדרות שמגישים במסעדות הטובות שלנו... הפלפלים הקלויים של אייל שני ודומיו - בשום מקום באיטליה לא נתקלתי בשכמותם.
כשהם מגיעים למנה העיקרית - הם כבר די מלאים, ואוכלים אותה נראה לי כדי לצאת ידי חובה. בהרבה מקרים אפילו מדלגים עליה, וקופצים ישר למתוקים, שגם במתוקים אין לנו בכלל מה להתבייש על ידם..
על הפירות שלהם כבר כתבתי - חסרי טעם לחלוטין.
הלחמים - ברוב האיזורים, לא מי יודע מה.. בטוסקנה הם בכלל קטסטרופה..
הסנדוויצ'ים שלהם - עתירי גבינה חסרת טעם והאם (חזיר) ויש להם הרבה מה ללמוד מסנדוויץ' של ארומה או ארקפה למשל..
בקיצור, אנחנו יכולים לזקוף קומה. האוכל שלנו בארץ הוא לעילא ולעילא.
ועכשיו הבהרה, לפני שכל פיינשמקר שטעם קצת פקורינו מיושנת באיטליה, או נעץ את מזלגו ברביולי עם כמהין והתעלף מתענוג, יקפוץ עלי ויגיד שאני לא מבינה על מה אני מדברת:
זה לא שלא נהניתי מהאוכל.
זה לא שלא התפטמתי בארוחות שחיתות עם גלונים של יין.
זה לא שלא התנסיתי באכילה במסעדות טובות, ובבתי משפחות איטלקיות גם יחד, בטראטוריות ובאוסטריות ובטאבולה קאלדה למינהן..
במהלך שלושה שבועות טעמתי קצת מהכל, וזו כבר נסיעה שמינית שלי לאיטליה, לא ראשונה - כך שאני לא עולה חדשה בנושא הזה.
בהחלט יש דברים טעימים שליקקתי מהם את השפתיים.
אני מדברת בגדול, בסך הכל: אצלנו יותר טעים.
וזה עוד לפני שאמרתי מילה וחצי מילה על היוקר שם...
נ.ב. - ורק על הגלידות שלהם אין לי מה להגיד.
אין, אין, אין עליהן...
נכתב על ידי: חמדה.
לדיון בפורום
16.5.04
חגיגות הדובדבן
''חגיגות הדובדבן בגולן'', סדרת אירועי קיץ שבמרכזם קטיף עצמי של דובדבנים ופירות יער אקזוטיים, יפתחו ב- 27 למאי.
המבקרים בגולן בתקופת הקיץ יוכלו לשלב קטיף עצמי של דובדבנים עם טיולי שטח בשמורות הטבע ואתרי הנוף הרבים הפזורים בגולן.
''חגיגות הדובדבן בגולן'' נמשכות לכל אורך הקיץ, נפתחות בקטיף דובדבנים ונמשכות עד לשלהי ספטמבר בקטיף של מיטב פירות העונה.
הפנינג המשלב קטיף עצמי של דובדבנים ופירות יער, סדנאות בישול לילדים, הופעות של אמני רוק ישראליים וטיולי שטח בנופי הגולן המרהיבים.
קחו ת'תרמיל. קחו ת'מקל - וצאו לטייל ברחבי ישראל!
נכתב על ידי: איה.
לדיון בפורום
12.5.04
נייג'לה - נותנת ביס
...."זה האוכל שאני מתה לאכול,זה האוכל שאני אוהבת לבשל" השפית הפופולרית חושפת סודות......
עכשיו הספר בעברית.
ויש לה גם אתר משלה.
לטל איתן צנחה הכושית
....."באפייה אני לא מבין גדול, ותמיד כשאני מכין עוגה (לעתים נדירות) אני חושש מהפלה ומתייעץ עם אמא של חברה שלי, מיילדת במקצועה. איכשהו הסופלה שלי תמיד מתפקשש, וחוץ מבראוניז מוצלחים ופיצות אקראיות, שום דבר טוב לא יצא מהתנור אליו התקרבתי."......
אל דאגה - הוא הציל אותה - ואפילו נותן ת'מתכון.
נכתב על ידי: איה.
לדיון בפורום
8.5.04
אש!! אש!! מדורה.
לא רק קרטושקעס מציעה - אנה וגנר.
ואילו גבי בר חיים - מציעה: קומזיץ גורמה.
עדה עזר, דיאטנית קלינית - נותנת טיפים איך "להקטין
את הנזק" מסביב למדורה.
וצ'רלי פדידה מוואלה - מנחם את אלו שלא ידליקו אש
הלילה ב- ברינדדה של תפוחי אדמה זיתים, עגבניות ובזיליקום
וכל שנותר הוא לאחל חג שמח!!
נכתב על ידי: איה.
לדיון בפורום
5.5.04
תפוח אדמה - אלא מה?
ל"ג בעומר בפתח - והרעיונות להכנת קרטופלך' בעיצומן
בת חן כהן סוקרת את הדרכים המקובלות להכין קרטושק'ס (תפוחי אדמה), ונותנת כמה הצעות קוליניריות משלה בטור השבועי שלה בנושא אוכל.
מה אתכם?
יש לכם רעיונות נוספים להכנת הלוהט והמפוייח הזה?
ספרו לנו.
נכתב על ידי: איה.
לדיון בפורום
1.5.04
מירי לא חסה
תוכנית הטלויזיה של מירי בלקין תופסת תאוצה,
אחרי פסח והמנגל - לא יזיק להקשיב לה
הנה שלושה משפטים שמירי היתה רוצה שתזכרו:
אוייבים לא מכניסים הביתה מה שעולה מהר - יורד מהר בלעת - שילמתבאתר של מירי לא חסה - אפשר למצוא מתכונים
ב"קופה" של 500 קלוריות, וטיפים רבים קלים ליישום.
מה אתם אומרים? היא חסה? או - לא חסה?.......
בהצלחה!!
נכתב על ידי: איה.
חודש אפריל עבר לארכיון
לדיון בפורום