מזונות מבריאים ותרופות סבתא
חילופי העונות של סתיו 2004 הפילו למשכב כמה ממשתפי הפורום שלנו, שבצר להם, בין חום גבוה לאף סתום, זעקו: הבו לנו מזור....
מאחר והציר המרכזי עליו סובב האתר שלנו הוא אוכל - רק טבעי היה שנחפש את המזור ב.... אוכל.
וכך העלנו את הנושא לדיון בפורום ועד מהרה החלו לזרום הצעות, המלצות, שברי זכרונות מימי ילדות, שמועות ו'רצפטים' מימי סבתא - הכל סביב כוחם המרפא של מיני המזונות והצמחים, שמשתתפות הפורום תרמו לנו בשמחה.
חשבנו שמן הראוי יהיה לרכז את כל ההצעות לרשימה אחת, על פי נושאים,
והתוצאה - הרי היא לפניכם:
עמוד המרכז מזונות מבריאים ותרופות סבתא
נכתב על ידי: חמדה&איה
לדיון בפורום
17.10.04
מלוחייה... מי זה, מה זה?
מלו-מה??
מסתבר שיש אנשים שלא יודעים מה זה מלוחייה, נכון?
מלוחייה היא מלכת המרקים המצריים, ירק בריא, טעים למדי, אבל קצת שנוי במחלוקת.
או שאוהבים נורא..
או ששונאים נורא..
אין באמצע.
אם יש מאכל לאומי אחד שמזוהה באופן כמעט בלעדי רק עם מצרים - הרי זה מרק המלוחייה המפורסם שלה, המוכן מצמח ירוק עלים בעל פרחים צהובים, ששמו הלטיני הוא Corchorus olitorius.
עד כמה שזה נשמע מוזר, שמה של המלוחייה באנגלית הוא דווקא 'חלמית היהודים' - Jew’s Mallow, ובאנציקלופדיה בריטניקה, כמו גם בכל מיני מדריכים בוטניים ומילונים, אכן מוגדרת המלוחייה כירק מאכל שנפוץ מאד במטבחים של יהודי מצרים וסוריה.
(חייבים היהודים שיהיו להם יד ורגל בכל דבר?:-)
במצרים, מאז ומתמיד, המלוחייה נחשבה לאוכל של עניים, והמצרים מתפלאים לשמוע שיש אנשים בעולם הרחב שמביעים עניין בירק הפשוט הזה, ואף מתרגלים לאהוב אותו ולשלבו במטבחם.
המלוחיה הטובה ביותר גדלה במצרים עילית, באסוואן ובלוקסור.
שם, קשה למצוא מסעדה שאין בה סיר מתבשל עם מלוחייה, אם לא בשביל האורחים אז לפחות בשביל אנשי הצוות. בדרך כלל התבשיל אפילו לא מופיע בתפריט של המסעדות, זה כל כך ברור מאליו שהוא ישנו. גם אם אין בתפריט, כמעט בטוח שכל מי שיבקש מהמלצר בכל מסעדה שהיא - יקבל את המרק בלי שום בעיה.
עלי מלוחייה טריים הם כמובן הטובים והטעימים ביותר, אבל לא בכל מקום ניתן להשיגם. לכן התפתחו תחליפים בצורת עלים מיובשים, ו/או קפואים. בחנויות מזון גדולות וחנויות מתמחות במוצרים בינלאומיים, תמיד אפשר להשיג עלי מלוחייה באחת משתי הצורות הלא טריות הללו.בארץ ניתן לפעמים להשיג עלים טריים בשווקים, ובחנויות טבע את המיובשים.
המצרים מאמינים שתבשיל המלוחייה הוא מתכון עממי עתיק, של האכרים הפלאחים, וזאת עוד מימי הפרעונים. צמח המלוחייה נמצא מצוייר על קירות של קברים ומערות עתיקות. כל אכר, וכל עקרת בית, מגדלים להם בחלקת אדמה קטנה את הצמח, כדי להבטיח לעצמם אספקה שוטפת למאכל המשפחה. בחודשי הקיץ במצרים, זהו כמעט הגידול היחידי שאפשר למצוא בגינות הביתיות הקטנות.
צמח המלוחייה דל בקלוריות - 43 קלוריות ל - 100 גרם, והוא עשיר מאד בסידן, בזרחן, בברזל , באשלגן, בבטא קרוטן, בתיאמין, בריבופלבין, בניאצין ובחומצה אסקורבית וחומצה פולית. למעשה, כמות החומצה הפולית שהצמח מכיל, היא מבין הגבוהות ביותר המצויות בצמח כלשהו.
מלבד לתבשילים, משתמשים בצמח גם למטרות רפואיות, להכנת שיקויים שונים נגד כאבים, קלקולי מעיים ודיזנטריה, חום, תעוקת חזה, וגידולים שונים בגוף. במקומות רבים במצריים משתמשים בצמח גם כנגד דלקות בשלפוחית השתן וכנגד מחלות מין כמו זיבה. חליטה של הצמח ששותים אותה קרה נחשבת למשפרת תיאבון ומחזקת את הגוף.
במטבח - ישנן שלוש דרכים לבישול המלוחיה.
הנפוצה ביותר היא המרק, סמיך עם מרקם ג'לטיני מעט דביק. העלים הטריים מופרדים מן הגבעול, נקצצים דק דק, או אפילו נטחנים במטחנה.
הדרך השניה היא להכין 'מלוחיה בוראני' - תבשיל שבו העלים מבושלים בשלמותם עם קוביות של בשר.
והדרך השלישית היא להכין 'מלוחיה בלסמאק', שזה תבשיל עלי מלוחיה עם דגים.
מאחר וצמח המלוחייה הינו כל כך פופולארי בשכבות נרחבות של האוכלוסיה המצרית, יש לו מן הסתם גירסאות הכנה רבות מאד, כל מבשלת נשבעת שהנוסח האישי שלה הוא הנכון והטעים ביותר. ברוב המקרים, המרק הבסיסי הוא זהה, להוציא כמה ניואנסים דקים של תיבול שונה: המרק מוכן עם ציר בשר או ירקות, בצל, מיץ לימון, תרמילי הל, ותערובת מצרית מיוחדת הנקראית טאלייה, ומורכבת משום מטוגן עם מלח וכוסברה ושמן זית.
את המרק תמיד תמיד ילווה אורז לבן.
מי שלא אוהב את המרקם ה'סמרקי' משהו של המלוחיה, יכול להכין את אותו מרק עם עלי מנגולד או תרד.
מתכון מצרי מקורי למרק מלוחייה ניתן למצוא כאן אבל גם בפורום שלנו ישנם מספר מתכונים טובים שניתנו על ידי המשתתפים.
אז לקראת ימי הסגריר הבאים עלינו לטובה, חושו והצטיידו לכם בקצת עלי מלוחייה, נסו למקם את עצמכם בצד המתאים של המתרס:
אוהבים מלוחייה, או שונאים מלוחייה??
נכתב על ידי: חמדה
לדיון בפורום
10.10.04
חדש על המדף...
שני ספרי בישול ששווה לתת בהם הצצה:
הבשלנית מרחוב אגריפס
באתר של סטימצקי נכתב על הספר:
אביבה בן-יוסף, דור רביעי למשפחה ספרדית שומרת מסורת בירושלים, מביאה את מחברת הבישול של אמה, רשל ששון. רגע לפני שהם הולכים לאיבוד, ליקטה בן-יוסף מתכונים ספניוליים נשכחים של לחם וממולאים, סופריטו וכבושים, מרקחות ודגים - והכל פשוט, טרי, מלא טעמים ברורים וחמים של בית, של ילדות ושל אהבה. ומאחר והמטבח הזה מאד קרוב ללבי ולטעמי, הספר עולה לראש רשימת הרכישות המתוכננת שלי..
ספר חדש נוסף הוא 'דגים' של יונתן רושפלד
שרי אנסקי התפייטה ארוכות על ספרו של רושפלד
בטור שלה ב - NRG ואף הביאה מתוכו מספר מתכונים.
בתיאבון!
נכתב על ידי: חמדה
לדיון בפורום
3.10.04
אומנות בביצים
כמה סבלנות ועדינות בידים צריך כדי לפסל בקליפת ביצה......
תראו איזה יופי!!
תודה לאהובה ששלחה לנו את המצגת, כמה חבל שאין את שם האומן כדי לתת לו את הקרדיט......
מגיע לו!! ובגדול!!
נכתב על ידי: איה
חודש ספטמבר עבר לארכיון
.
לדיון בפורום