פַּאלֵק - לחם בצל טיבטי

אחד הדברים שאני מתייחסת אליהם כאל 'נכס' שהבאתי אתי ארצה מן המסע למזרח, זה קורס הבישול הטיבטי שעשיתי בדהראמסאלה, בצפון הודו.
בעיר הזאת, עירו של הדאלאי-לאמה הגולה, יש ריכוז גדול מאד של טיבטים, והם הטביעו את חותמם על כל תחומי החיים בעיר, כולל האוכל. כמה מן המסעדות היותר טובות במק'לאוד גאנג', פרבר של דהראמסאלה, הן טיבטיות, ואין פלא שתיירים רבים - רובם ישראלים - גודשים את חדרי הלימוד והמטבחים של בתי הספר לבישול.
כל אחד רוצה לחזור הביתה כשהוא מצויד בקצת ידע להכנת ארוחה טיבטית.

כמובן שגם אני, חובבת מתכונים שכמוני, מיהרתי להירשם לקורס כזה.
ארבעה ימי חוויה עברו עלי במטבחה של הטבחית צירינדואקה. צירין קראנו לה בשם חיבה, ונדמה שהיא התכווצה קצת על המקום בכל פעם שכיווצנו לה, מטעמי נוחיות, את השם.

כל התלמידים בקורס שלי היו ישראלים, ולכן הרשתה לעצמה צירין 'לדבר עברית' ..
מישהו לימד אותה כמה מונחי יסוד כמו 'קימהה' (קמח), 'אבקפיה' (אבקת אפיה) ועוד כמה פנינים שגרמו לנו לרצות שהיא תעבור לדבר טיבטית, בטח נבין אותה יותר טוב..

אבל לבשל טיבטי - למדנו גם למדנו. איזה הספק אדיר היה לה ולנו! הכל נעשה ביסודיות ובשיטתיות, בלי שום התברברות, ובשיא היעילות. כשבאנו לשיעורים, כל העבודות השחורות כבר נעשו, דברים שחבל היה לבזבז את זמננו על הכנתם, או על הצפיה בהם. צירין, ובעלה סנג'י, קילפו תפוחי אדמה, קצצו שום ובצל, טחנו ג'ינג'ר וכו' - כנראה בבוקר מוקדם, וכשהגענו, הכל היה מסודר בצלוחיות נקיות, בסדר מופתי, מחכה להיקרא לשימוש..

אני אביא הנה כמה וכמה מתכונים שלמדתי. נתחיל עם לחם הבצל הזה, שמאז חזרתנו ארצה הכנתי אותו בבית כבר מספר פעמים, והוא תמיד נטרף בהתלהבות.

הנה, ככה מכינים פאלק:



פַּאלֵק - לחם בצל טיבטי

המצרכים
לבצק:
רבע קילו קמח
1 כפית אבקת אפיה
חצי כוס מים חמימים

למילוי:
בצל אחד גדול, קצוץ דק
כף שמן
חצי כפית כורכום
חצי כפית מלח
קצת פלפל שחור

אופן ההכנה
הבצק:
להכניס כפית אחת של אבקת אפיה לתוך חצי כוס מים חמימים ולערבב היטב.
לשים בקערה רבע קילו קמח, ולשפוך עליו את המים עם אבקת האפיה.
להתחיל ללוש ולנסות להגיע לבצק חלק.
אם נדבק לידיים, להוסיף עוד טיפת קמח.
לאחר שהבצק מתגבש (הוא אמור להיות קשה ) יש ללוש אותו לפחות 100 פעם. ( משום מה המדריכה היתה מאד החלטית בעניין זה וחזרה והזכירה - 100 פעם, לא פחות! )
לעטוף את הבצק בניילון, ולתת לו לנוח 5-10 דקות.

מוציאים את הבצק מהשקית, לשים אותו קצת
מרדדים לעלה דק מאד, להשתדל להגיע לעובי של פחות מחצי ס"מ, ולצורה מלבנית
סוחטים את הנוזלים המיותרים מהבצל הקצוץ ומניחים אותו על הבצק המרודד
מוסיפים את השמן, מלח כורכום ופלפל, ומערבבים עם הידיים בעדינות
להזכירכם, כל זה נעשה כשהבצק משמש לנו בתור צלחת או קערה לעירבוב..
מה זה יעילים הטיבטים האלה..
כשכל הבצל השתמן ונצבע צהוב, מפזרים אותו בצורה אחידה על העלה, אבל בלי להתקרב לקצוות
עכשיו מתחילים לגלגל את הבצק, כמו רולדה. מגלגלים מהצד הקרוב אלינו והלאה, ומקפידים לסגור היטב, בקיפול פנימה, את שני הקצוות.
מתקבלת מין רולדה ארוכה, שאותה כורכים סביב עצמה כמו שבלול, לצורת עיגול.
לוחצים קצת על פני העיגול ופוחסים אותו, כאילו כדי לטשטש את ה'מסלול' של הרולדה

מחממים על הגז סיר שקוטר תחתיתו מתאים פחות או יותר בגודלו לגודל שבלול הבצק שקיבלנו
כשהסיר חם מאד, מוסיפים לו שמן אבל ממש מעט, רק שישמן את התחתית. אם במקרה שמתם יותר שמן, נא לשפוך את המיותר, בפירוש צריך מעט שמן כאן
מכניסים את שבלול הבצק הפחוס לסיר, מכסים במכסה
מבשלים על אש נמוכה במשך 8 דקות מכל צד
כדי להפוך, מניחים צלחת רחבה על פי הסיר והופכים אותו, אחר כך מגלישים את ככר הבצק הזאת חזרה לסיר, על הצד השני שלא עשוי עדיין.

אחרי ה - 16 דקות של הבישול, 8 מכל צד, מכבים את האש ומניחים ללחם להתקרר קצת בתוך הסיר.
מגישים אותו פושר
אפשר לפרוס אותו למנות משולשות כמו פשטידה, או פשוט לבצוע ממנו נתחים נתחים לפי צורת הרולדה שנשמרה.

הלחם נראה כמו עוגה שחומה, ומדיף ניחוחות נעימים של הבצל והתבלינים
הוא קצת כבד, הלחם הזה, אין בו אווריריות, אבל הוא טעים ביותר, ומשביע, והעיקר - מיוחד.

ועם כל כך קצת עבודה, לא שווה לכם להשוויץ שאתם יודעים להכין לחם טיבטי??


חזרה למסביב לעולם