|
שפאצעל'ס - בצקניות מי שיש לו סבתא מזרח אירופאית - לא צריך הסבר מה זה.. היא בטח פינקה אותו עם הבצקניות האלו לאורך כל הילדות... אבל מישהו כמוני, שפגש במעדן הזה רק אחרי שכבר היו לו ילדים משלו - פשוט בגלל שלא נולד לתפוצה הנכונה, צריך - מרגע שגילה את המטעם - להדביק את הפיגור של כל שנות החסך, ולהכין לעיתים קרובות מאד! אני גיליתי את הבצקניות הנהדרות הללו במהלך נסיעה בגרמניה. המילה הכתובה בתפריט היתה בעלת צליל כל כך מוכר, יהודי כזה - מה זה עושה שם, במסעדה בווארית טיפוסית? אולי במקרה הבעלים יהודי? אולי אחוז נכבד מהקליינטורה יהודית? לא זה ולא זה. מסתבר ששפאצעל'ס זה side dish נפוץ ומקובל ברוב המסעדות, בלי שום קשר ליהודים. אם כבר - הקשר היחיד הוא שהיהודים, יוצאי האיזור, הביאו את זה עמם לארץ, ועשו ממנו 'אוכל יהודי'. אז הנה, ככה מכינים שפאצעל'ס, מהרו להכין לילדים שלכם, שיהיו להם זכרונות ילדות טובים, וגם למבוגרים לא יזיק לגוון קצת את הפסטה/אורז/פירה הנצחיים.. שפאצעל'ס הולכים פנטסטי עם רוטב סמיך של בשר צלי למשל... אפשר לאכול אותם 'נקיים', רק בתוספת חמאה, ואפשר לחבר אותם לכל מה שמתחבר לפסטות - רטבי עגבניות, בולונז (ראגו), רטבי פטריות, שמנת - כיד הדימיון הטובה עליכם. יש הזורקים אותן לתוך מרק, בעיקר מרק גולאש, או אפילו לסתם מרקים צלולים יותר - כתחליף שקדי מרק. בקיצור - נסו פעם אחת, והתאימו את השפאצעל'ס לצרכי מטבחכם וחככם.. (מקור המתכון - המבשלת הגויה במסעדה היהודית הכשרה למהדרין 'חנה', בבודפסט הונגריה)  שפאצעל'ס - בצקניות  המצרכיםחצי ק"ג קמח כוס וחצי מים (בערך, צריך להפעיל רגש..) כף שטוחה מלח 4 ביצים אופן ההכנהמערבבים את כל החומרים בקערה עם מטרפה ידנית או כף עץ צריכה להתקבל תערובת גמישה, לא רכה מדי ולא קשה מדי מחממים סיר גדול עם מים, מביאים לרתיחה באירופה יש להשיג פומפיות מיוחדות לשפאצעל'ס - עם חורים גדולים... אבל מאחר ואין לנו - נצטרך לאלתר דרך לחיתוך הבצקניות וזריקתם למים.. יש הלוקחים גוש מהבצק, מגלגלים לגליל, מעמידים את קרש החיתוך של הסלט על הסיר עם המים הרותחים, ובתנועות חיתוך מהירות, כמו שקוצצים פטרוזיליה, קוצצים את הגליל במרווחים קבועים, שיהיה גודל אחיד ויפה לבצקניות. קוצצים ישר לתוך המים הרותחים. אני ניסיתי פעם פטנט אחר והצליח לי, אז אני ממליצה עליו: לוקחים גוש בצק ביד לוקחים את מועך הפירה עם החורים הגדולים מחזיקים את היד עם הבצק מעל הסיר לוחצים את מועך הפירה אל הבצק, ואז מתחילים להשתלשל נחשים עגולים וצרים. לנענע את המועך כדי להפיל אותם ולהמשיך הלאה.. בעקרון, מה שאנחנו רוצים, זה לקבל נתחים קטנים של בצק שיתבשלו במים. כל אחד יכול להמציא שיטה כראות עיניו.. הגודל והצורה - לא קבועים.. גם במסעות באירופה מקבלים אותם בשלל צורות וגדלים - כל מסעדה והשיטה שלה. המים צריכים להמשיך לרתוח ולבעבע כל הזמן. שפאצעל'ס מוכנים - צפים למעלה מעל פני המים, וזה הסימן שצריך להוציאם. בכף מחוררת שולים אותם מתוך המים, ומעבירים לקערית, ומיד זורקים עליהם חתיכה קטנה של חמאה ומערבבים - החמאה מצפה אותם במעטה שמנוני שמונע בעדם מלהדבק זה לזה או להתייבש אפשר להגיש אותם כך, חמאתיים כאלה, עם בזיקה של מלח, פלפל, אגוז מוסקט מגורר או מה שחביב עליכם. ואפשר להכין להם אחד הרטבים שאתם אוהבים. הכי הכי טעים - זה לצד צלי בשר עם רוטב סמיך ועשיר, כבר אמרתי? אה, ורעיון נוסף שסיפרה לי עליו חברה שסבתה מכינה: (טרם יצא לי לנסות..) לשמן מעט תבנית פיירקס, לסדר בה שכבה אחידה של שפאצעל'ס לזרות מעליה תערובת של גבינות מגורדות לפי טעמכם לכסות בשכבה נוספת של שפאצעל'ס לסיים מלמעלה בשכבה נכבדת של טבעות בצל מטוגן, נוטף שמן של הטיגון מכניסים לתנור חם לכמה דקות, עד שהגבינה נמסה, ומגישים חם בעזרת כף גדולה.. בתיאבון.......... המתכון עלה לאתר בתאריך: 26.7.04 חזרה לתוספת שתופסת לדיון בפורום
|
