|
מלוחייה - מרק ירק מצרי בילדותי, נהגו הורי לשלוח אותי בחופש הגדול לכל מיני דודים הפזורים ברחבי הארץ. אין לי מושג אם הם דאגו לי בכך לבידור ונופש, או שמא עשו זאת בשביל עצמם, כדי לקבל ממני קצת מנוחה ושקט.. באחד הקייצים, נשלחתי לבלות שבוע ימים אצל קרובים במושב תימורים. חזרתי משם, אחרי 3-4 ימים, עם שתי טראומות שליוו אותי לכל החיים: קודם כל, הכריחו אותי לשתות שם חלב שזה עתה נחלב מהפרה שלהם, אבל לא על זה הסיפור הפעם. הטראומה השניה, קשורה במין מרק ירוק, דביק וצמיגי, שכשלוקחים ממנו כף ומובילים אל הפה, משתלשלים ממנה חוטי סמארק דקיקים שמסרבים להפרד מהצלחת. מבלי לטעום, החלטתי שהדבר הנורא הזה לא יבוא אל פי! התרחשה שם מלחמת עולם קטנה, שבסופה הדודה החליטה שאני 'קשה מאד באוכל' וביקשה לבוא לקחת אותי חזרה הביתה. מעולם לא שמחתי כל כך להיות שוב בבית, עם פרוסות הלחם והגבינה שלי, והמאכלים הטעימים של אמא שלי. מה לי ולמרקים ירוקים. חשבתי שבכך נפטרתי מעונשו של המרק הנורא הזה. לא ידעתי שמחכה לי סיבוב שני, שניים-שלושה עשורים אחר כך. במסגרת עבודתי, נסעתי רבות למצריים, בעיקר ללוקסור. ניהלתי שם פרוייקט תיירותי של קבוצות אמריקאיות שבאו למצרים כדי ללמוד את התרבות העתיקה. לפעמים, ביליתי שם שבועות ארוכים, כאשר קבוצה רדפה קבוצה והייתי חייבת להיות נוכחת במקום ללא הפוגה. בלית ברירה, הפכתי לבת בית במקום. קשרתי קשרים, המצרים מאד חברותיים, ועל אף הסתייגות קלה מצד הנשים - הגברים עמם הייתי בקשרי עבודה תמיד הזמינו אותי להתארח אצלם בבית לארוחות. לא יודעת אם זה היה 'בהוראה מגבוה' מהסוכן המקומי שלנו, הבוס שלהם, שהנחה אותם לבדר ולשעשע את ה'קליינטית החשובה', או שסתם מצאתי חן בעיניהם. בכל אופן, קצת משעמום וקצת מסקרנות, תמיד קיבלתי את ההזמנות ושמחתי להתארח ולהציץ לבתים ולמטבחים שלהם, וגם ללמוד מתכונים. אחד הבחורים שהזמין אותי אליו, תמיד השוויץ שאשתו מכינה את המלוחייה הכי טעימה בכל לוקסור. סיבה טובה להתחמק מביקור, אמרתי לעצמי, זוכרת את הפיאסקו של תימורים. אבל הוא לא הרפה ולא ויתר, ובסוף הרגשתי שאם אני לא נענית להזמנה, אני פותחת מלחמה חדשה בין ישראל למצרים. הלכתי. קניתי טונה ממתקים לילדים הקטנים שלו, ומתנה יפה לאשתו. הובלתי אחר כבוד לשכונה של חושות שבחיים לא הייתי מאמינה שאנשים גרים בהן. קיבלו אותי כל כך יפה, בכבוד מלכים כזה שהרגשתי ממש נבוכה, ובמשך כל שעת הביקור נשים וילדים לא חדלו מלצבוא על הדלתות והחלונות של הבית הרעוע, ולהציץ עלי... השולחן שנפתח לכבודי דמה לשולחן של משתה מלכים מה לא היה שם - החל מיונים צלויות וממולאות, וכלה בקינוח האהוב עלי - אום עלי.. הכל היה יכול להיות נהדר, אלמלא היו מתעקשים להאכיל אותי במרק המלוחייה שלהם. כל כך התביישתי לעשות פאדיחות, אחרי כל הטירחה שטרחו לכבודי, שפשוט עצמתי את העיניים כדי לא לראות את הסמארקיות של המרק, בלב אמרתי על החיים ועל המוות, והכנסתי כף אחת לפה... להפתעתי, נשארתי בחיים. ואפילו היה טעים לי! שנים אחר כך, הקשר עם אותו בחור חביב נשאר חברי מאד, ובכל פעם הוא תמיד שאל: מתי תבואי אלינו שוב, הרי כל כך אהבת את המלוחייה.. תני לפנק אותך עם המלוחייה של אשתי שוב... אז הנה, ככה תפנקו אתם את עצמכם עם צלחת מלוחייה מהבילה וטעימה:  מלוחייה - מרק ירק מצרי מתכון זה שייך לאתר מתכונים.נט ומוגן בזכויות יוצרים - אין להעתיק, להפיץ או לפרסם בדרך כלשהי  המצרכים1 ק"ג של עלי מלוחייה טריים, או קפואים ( אם יש בהישג יד רק מיובשים, אז צריך חצי קילו בערך) 1 בצל גדול, חצוי לשניים 1 עלה דפנה 1 תרנגולת גדולה, או חלקי עוף במידה שווה 
15-20 שיני שום כתושות4-5 תרמילי הל 1 כף אבקת כוסברה טחונה מיץ מלימון אחד שמן לטיגון מלח לפי הטעם אורז מבושל, להגשה עם המרק. אופן ההכנהמרתיחים בסיר גדול כמות גדולה של מים עם מלח. מכניסים את הבצל, עלה דפנה ותרמילי ההל לתוך בד גזה או מוסלין, וקושרים אותו, כדי שאפשר יהיה אח"כ לסלק מבלי שזה יתפזר בתוך המרק. מוסיפים לסיר את העוף ומבשלים עד שהוא רך מוציאים את העוף למסננת, נותנים לכל הנוזלים להתנקז ומחכים שהעוף יתקרר קצת חותכים את העוף למנות אישיות, ומטגנים אותן בשמן חם עד להזהבה קלה משני הצדדים מוציאים מתוך המרק את שקית הבד ושולפים מתוכה את הבצל מועכים אותו למחית עם מזלג, ומחזירים לסיר שוטפים את עלי המלוחייה הטריים ומפרידים אותם מן הגבעול. קוצצים את העלים דק דק, ואם רוצים אפשר גם לטחון במטחנה או לעבד למחית במעבד מזון. העיקר שיהיה דק. אם משתמשים בעלים קפואים או מיובשים, אין צורך בשום פעולת הכנה, הם מגיעים טחונים. מביאים את המרק לרתיחה, ומוסיפים את עלי המלוחייה. מבשלים אותם על סף רתיחה 10 דקות אחרי הרתיחה הראשונית. לא לבשל יותר מדי, זה גורם לעלי המלוחייה לאבד את מרקמם ולשקוע לקרקעית הסיר. מכבים את האש, ומכינים את הטאלייה - השום המטוגן: מערבבים את השום הכתוש עם מלח ועם אבקת כוסברה טחונה מחממים שמן זית במחבת מטגנים את התערובת עד שהיא מזהיבה, שופכים הכל לתוך סיר המרק, כולל השמן של הטיגון מוסיפים את מיץ הלימון ומערבבים. טועמים, מתקנים תיבול אם צריך. להגשה: בתחתית של קערית מרק שמים אורז לבן מוסיפים חתיכת עוף מטוגן ממלאים את הקערית עד שפתה במרק בתיאבון המתכון עלה לאתר בתאריך: 17.10.04 חזרה לכל גן הירק לדיון בפורום
|
