|
סלט 'שבת בבוקר' - של סבא יעקב הסלט הזה של שבת בבוקר, הוא אחד מזכרונות הילדות הכי חזקים שיש לי מהסבא שלי, יעקב. המוזיקה הנפלאה שהתלוותה להכנתו היתה כל כך ערבה לאוזניי, שמה לא הייתי נותנת כדי לשמוע אותה שוב. בצד צלילי הסכין, הנוקשת בקצביות על שרפרף העץ הקטן (בנקטיקה) עליו נקצצו הירקות, היה האוויר נמלא בצלילי רומנסות ספרדיות שנהג סבי לפזם לעצמו. הוא לא היה זמר גדול, אבל השירה שלו היתה טעונה ברגש, ועד היום אני לא יכולה לשמוע את כל 'להיטי הלאדינו' שכולם מכירים ומפזמים, מבלי שדמותו של סבי תעלה ותבוא לנגד עיני, למעלה משלושים שנה אחרי מותו. Si la mar era de leche... היה סבי שר, ומתרגם לי: אם, היה הים עשוי מחלב הייתי הופך להיות דייג הייתי דג את כאביי עם מילים קטנות של אהבה.. את מלאכת חיתוך הסלט, היה מתחיל סבי מוקדם בבוקר, כשכל העולם עוד ישן. משפחה גדולה היתה לו, ולהכין סלט בכמות שתספיק לכולם, צריך היה לקצוץ כמה קילוגרמים של ירקות. סוד הסלט הזה, טמון בחיתוך הדק דק דק של מרכיביו, וצריך להשקיע בזה המון זמן, וסבלנות, ואהבה לבני ביתך. זה לא סלט של חאפ-לאפ, או כזה שמכינים כדי לצאת ידי חובה. זה סלט שעם כל קוביית מלפפון שנחתכת, מדמיינים את החגיגה שהיא תעשה בפה למי שיאכל ממנה. את הפטרוזיליה המלווה את הסלט, היה סבי משרה בקערה גדולה של מים, ושוטף היטב, ואחר כך לוקח ליד גבעול גבעול ובוחן אותו: עלה צהבהב או קצת משחיר - מיד היה תולש וזורק לפח. אחר כך היה מסדר את הגבעולים אחד ליד השני, כמו זר פרחים שהולכים להניח באגרטל, וכשהיתה מצטברת כמות נכבדה בזר, היה אוחז בגבעולים ובתנועת סיבוב חדה תולש אותם ומפריד מן העלים. הגבעולים הלכו לזבל, והעלים היו נקצצים כל כך דק ועדין, שמג'ימיקס יכולה להתבייש בקוצץ הפטרוזיליה שלה. אחר כך היו נסחטים הלימונים, ובתשומת לב מוקפדת הוא היה דולה מן המיץ את הגרעין האחד או שניים שהסתננו פנימה דרך חורי המסחטה, שחס וחלילה גרעין מריר לא יקלקל את טעם הסלט. בקיצור, אם אתם רוצים להכין את הסלט הזה, שהוא פינוק אמיתי, פנו לעצמכם זמן. אל תעשו אותו בחיפזון. הכינו אותו לפחות שעה לפני האכילה, כדי שהטעמים יתמזגו והירקות יגירו נוזלים, כי המיץ של הסלט הזה הוא סיבה בפני עצמה להכין אותו. הכמות שתובא להלן היא גדולה, אבל אני דוגלת בשיטה של מוטב הרבה מאשר שיחסר ויהיה טעם של עוד. אם ישאר סלט בתום הארוחה, הכניסו אותו למקרר בקופסה אטומה, ותשמחו לגלות אותו שם בארוחה הבאה שלכם. הוא לא מתקלקל לפחות יומיים, בגלל תכולה גבוהה של שום ולימון שמשמרים אותו. הסלט הזה נהדר לליווי של בורקס או בואיקוס עם ביצים חמינדוס, אבל הוא גם חיוני מאד לצד חמינים יבשים ללא רוטב. ובכלל, לא רק בשבת, גם באמצע השבוע הוא הולך מצויין. רק מה, תנו לי לתת לכם עצה: אל תהפכו אותו לסלט סטנדרט שמלווה כל ארוחה שלכם. אל תקחו לו את הייחוד. שמרו אותו לארוחות מיוחדות של פינוק, אל 'תשרפו' אותו מהר מדי. וככה, כל פעם שכן תכינו אותו, תהיה חגיגה. לכאורה, זה נראה סלט רגיל ביותר. המרכיבים שלו בנאליים לגמרי. אבל קחו את המילה שלי, נסו פעם להכין אותו, ותבינו על מה אני מדברת: >  סלט 'שבת בבוקר' - של סבא יעקב  המצרכים6 עגבניות אדומות אבל מוצקות 6 מלפפונים טריים 2 לימונים, תלוי בכמות המיץ ובטעם האישי, צריך שיהיה חמוץ. חצי חבילה פטרוזיליה מלח שמן רגיל 6 שיני שום קצוצות דק אופן ההכנהרוחצים את הפטרוזיליה בהרבה מים, ופורסים על מגבת לייבוש קולפים את המלפפונים ורוחצים את העגבניות חותכים אותם לקוביות קטנות קטנות קטנות, ועוד פעם - קטנות אם אני אגיד בגודל גרגר אורז - זה יהיה קצת מוגזם. אז נגיד בגודל שני גרגרי אורז זה ליד זה.. להוריד מהפטרוזיליה את הגבעולים עד איפה שמתחילה צמיחת העלים, ולקצוץ רק את העלים דק דק קוצצים את שיני השום לפיסות בערך בגודל של חצי גרגר אורז. אם קשה לכם - השתמשו במועך שום. להוסיף לימון בנדיבות רבה להוסיף מלח ושמן לערבב היטב, לכסות בניילון נצמד ולהניח לטעמים להתמזג. אצלנו נהוג לחלק את הסלט לצלוחיות קטנות עמוקות, שלכל אחד תהיה המנה האישית שלו. יש המון רוטב חמצמץ בסלט הזה, וכל אחד אוהב לטבול בו את פרוסות החלה הטריה של שבת.. חזרה לכל גן הירק
|
